מטרתי במאמר זה היא לשפוך אור חדש על סוגיית הלימוד של המדעים במערכת החינוך הקראית המסורתית.Footnote 1 לשם כך, אבחן את מקומו של חיבור מדעי עברי, ׳רוח חן׳, במסגרת הוראת המדעים בשלוש סביבות תרבותיות קראיות: ביזנטיון במאות השלוש עשרה – השש עשרה,Footnote 2 מזרח אירופה וחצי האי קרים במאות השש עשרה – השמונה עשרה,Footnote 3 וקהילות קרים בשליש השני של המאה התשע עשרה.Footnote 4 בדיוני אבקש להראות כי במערכת החינוך הקראית באזורים ובתקופות אלה נהגה מסורת של קריאה ב׳רוח חן׳ כחלק מן ההוראה של המדעים. ראשיתה של מסורת זו במרכז הקראי הביזנטי. למדנים קראיים שפעלו במרכז זה במאות החמש עשרה והשש עשרה, לימדו מדעים, בפרט כהכנה לעיון בחיבורים בהגות פילוסופית-דתית, ובחרו לאמץ את ׳רוח חן׳ כספר לימוד. הקראים במזרח אירופה ובקרים המשיכו ללמד חיבורים אשר חייבו אותם להקנות לתלמידיהם לפחות ידע בסיסי במדעים. ׳רוח חן׳ שימש עבורם ככלי מרכזי, ולעיתים בלעדי, למימושו של יעד פדגוגי זה, בייחוד בכל הנוגע להוראת מדעי הטבע. להוראה של יסודות הלוגיקה נסתייעו לעיתים גם ב׳מלות ההגיון׳ המיוחס לרמב״ם,Footnote 5 או בחיבורים אחרים במלאכת ההגיון. גישות ושיטות אלו בהוראת המדעים, ובכללן השימוש ב׳רוח חן׳, התמידו במערכת החינוך המסורתית בקהילות הקראיות שבקרים לפחות עד לשליש השני של המאה התשע עשרה.
רקע: ׳רוח חן׳
׳רוח חן׳ הוא חיבור מדעי עברי אשר נתחבר במאה השלוש עשרה בידי למדן עלום שם, כפי הנראה בדרום צרפת או באיטליה.Footnote 6 המדובר בספר מבוא למדעים אריסטוטליים, הווה אומר: תורות בלוגיקה, במדעי הטבע ובמטאפיסיקה שהורתן בבית מדרשם של אריסטו ושל פרשניו היווניים וההלניסטיים. חלק הארי של ׳רוח חן׳ מוקדש לדיונים בסוגיות יסודיות מתוך תורות אלו, ובייחוד בפיסיקה, במטאורולוגיה ובפסיכולוגיה. עם סוגיות אלו נמנות: העצם והמקרה, החומר והצורה, ארבעת היסודות הפשוטים ואיכויותיהם, מינים של הרכבות בגופים, שינוי ותנועה, האדים וריבוד האוויר, הנפשות בצמחים, בבעלי חיים ובבני אדם, הדמיון וכוחותיו, השכל המעשי, השכל העיוני והתעלותו, שפיעת השכל הפועל בנבואה, ועוד ועוד.Footnote 7
הדיונים ב׳רוח חן׳ הם שיטתיים, רהוטים ובהירים, ואינם תובעים מקוראיהם ידע מוקדם כלשהו בתחומי התוכן המטופלים בהם. תכונות אלו הוליכו לכך שבמאות השנים שלאחר פרסומו, יצאו לו ל׳רוח חן׳ מוניטין כחיבור המועיל מאוד למעיינים המבקשים לרכוש באמצעותו ידיעות בסיסיות במדעים. במהלך כשש מאות שנים, למן הזמן שבו ראה אור ועד לשלהי המאה התשע עשרה, נמסר ׳רוח חן׳ בסביבות תרבותיות יהודיות רבות ברחבי אירופה הנוצרית וביזנטיון. הוא הועתק במספר עצום של כתבי יד, ראה את אור הדפוס במהדורות רבות, וזכה שתתחבר עליו שורה ארוכה של ביאורים. כפי שנראה להלן, מקום חשוב בלימוד המדעים תפש ׳רוח חן׳ בקרב הקראים.
חדירתו של ׳רוח חן׳ לתכנית הלימודים הקראית
׳רוח חן׳ הגיע לקהילות קראיות בביזנטיון כבר במאה שבה נתפרסם, ונמצאו לו קוראים שם לפחות עד למאה השש עשרה. עם המעיינים בו במאות השלוש עשרה והארבע עשרה נמנים שני הלמדנים הקראיים החשובים ביותר שפעלו בתקופה זו במחוזות המזרחיים של הים התיכון: אהרון בן יוסף הרופא (ידוע גם כ׳אהרון הראשון׳, פעל סביב שנת 1294, בסולכאת שבקרים ובעיקר בקושטא), ואהרון בן אליהו (׳האחרון׳, ראשית המאה הארבע עשרה – 1369, עיקר פעילותו בניקומדיה שבאסיה הקטנה ובקושטא).Footnote 8 ייתכן שלמדנים אלה וקוראים קראיים אחרים של ׳רוח חן׳ בסביבתם עשו בחיבור שימוש כספר לימוד למדעים.Footnote 9 ואולם לא ניתן לקבוע מסמרות בדבר, בין היתר משום שאין בידינו עדויות בדבר רשימות קריאה שהונהגו בחינוך הקראי בביזנטיון באותו הזמן. לעומת זאת, מן המאה החמש עשרה ומראשית המאה השש עשרה שרדו שתי עדויות מפורשות ממין זה.
העדות הראשונה היא תכנית לימודים שאותה הציע אליהו בן משה בשיצי (1420 לערך - 1490), גדול החכמים שהצמיחה הקראות הביזנטית. בשיצי הציג את תכניתו בחיבורו ההלכתי ׳אדרת אליהו׳, במהלך דיונו בשישי מבין עשרת העיקרים של האמונה הקראית.Footnote 10 תכניתו של בשיצי איננה כוללת קריאה ב׳רוח חן׳. עם זה, בשל חשיבותה לדיון שלהלן, אפרט את ההמלצות הכלולות בה, בעיקר ביחס לסדרי הלימוד ולמקום המוקצה למדעים במסגרת כלל תכנית הלימודים.Footnote 11
לפי תכניתו של בשיצי, בתחילה יש ללמוד את השפה העברית, ובה בעת להתחיל לעיין במקרא.Footnote 12 או אז נלמדת ׳מלאכת הדקדוק׳. לאחר לימוד זה, וטרם המעבר לחלקה העיקרי של התכנית, הווה אומר: עיון בפשט ובדרש המקרא,Footnote 13 נדרשת מהתלמידים קריאה בשורה של חיבורים, שאותם ניתן לשייך לשלושה תחומים, הנלמדים לפי הסדר הבא:Footnote 14
הלכה קראית. את זו יש ללמד בעזרת ׳ספר המצוות׳ (= ׳גן עדן׳) לאהרון בן אליהו, או באמצעות ׳אדרת אליהו׳.
מדעים. בשיצי מפרט שתי רשימות קריאה חליפיות לשלב זה של הלימוד, האחת מלאה והשנייה חלקית.Footnote 15 הוא מציג את המקצועות ברשימה המלאה בסדר הבא: לוגיקה,Footnote 16 אריתמטיקה עיונית,Footnote 17 אריתמטיקה מעשית,Footnote 18 מוזיקה,Footnote 19 גיאומטריה ואופטיקה,Footnote 20 אסטרונומיה עיונית,Footnote 21 אסטרונומיה מעשית,Footnote 22 אסטרולוגיה,Footnote 23 מדעי הטבע,Footnote 24 ומטאפיסיקה.Footnote 25 לפי הרשימה החלקית, שנועדה למלמדים שלא יעמוד זמנם בידם ללמד את הרשימה המלאה, מעיינים התלמידים ראשית ב׳ספרי ההגיון׳ ולאחר מכן ב׳כוונות הפילוסופים׳ לאלגזאלי.
הגות פילוסופית ודתית. חיבור אחד נלמד כאן: ׳עץ חיים׳ לאהרון בן אליהו.
בשיצי מטעים כי לאור ההשכלה הנרכשת באמצעות העיון בחיבורים בתחומים אלה, התלמידים צריכים לשקוד על לימוד ׳המאמרים הנבואיים, ... להשוות יסודיהם עם יסודי אלה החכמות בכל מה שאפשר בהם, ולחלוק במאמרים העומדים כנגד דעות האמונה והמאמרים הנבואיים׳.Footnote 26
חשוב להדגיש את המקום ואת התכליות של הוראת המדעים בתכנית הלימודים שמציע בשיצי. לפי תכנית זו, העיון ב׳עץ חיים׳ נעשה לאחר הלימוד של המדעים. אכן, הבנתו של חיבור זה מחייבת היכרות עם תורות מדעיות.Footnote 27 בייחוד תובע העיון בו לימוד קודם של מדעים אריסטוטליים; ואמנם מדעים אלה תופשים מקום משמעותי ברשימת הקריאה המדעית שמציע בשיצי. המסקנה העולה היא אפוא שמטרה עיקרית של הוראת המדעים בתכניתו של בשיצי היא הכנה לעיון ב׳עץ חיים׳, או כללית, בהגות פילוסופית-דתית הנשענת על התורות המדעיות הנלמדות. בה בעת, מדבריו של בשיצי ניתן להבין כי הוראה זו נועדה גם להניח תשתית להבנה של ׳דברי הנבואה על הסדר ודקדוקיהם ופירושיהם׳, דהיינו: של פירושים למקרא, כמסתבר כאלה שבהם נזקקים המפרשים לתורות מדעיות, ול׳חקירה במצות תורתנו האלהית עם דרכי ההקשים שיעשו בהם׳, הווה אומר: לעיון הלכתי, כמסתבר כזה המבוסס על דוקטרינות מדעיות, וכנראה בייחוד על תורת ההקש האריסטוטלית.Footnote 28 ראוי לציין בהקשר זה כי חיבורו ההלכתי של בשיצי, ׳אדרת אליהו׳, כולל רעיונות בפילוסופיה ובמדעים, וקוראים המבקשים להבינו חייבים להיות לכל הפחות בעלי ידע בסיסי בתחומים אלה.Footnote 29
עדות נוספת בדבר תכנית לימודים אשר יושמה במסגרת קראית של הוראה בביזנטיון באה מפיו של יוסף בן משה בן יהודה בגי (נולד סביב שנת 1490). יוסף בגי הוא נצר למשפחה קראית חשובה, שצאצאיה היו דמויות בולטות בחיי הקראים בביזנטיון ובארץ ישראל במאות השש עשרה והשבע עשרה.Footnote 30 מעדותו של בגי, המופיעה בתוך חיבורו ׳כתר כהנה׳,Footnote 31 מתברר כי בשלהי המאה החמש עשרה ובראשית המאה שלאחריה פעלו בביזנטיון מלמדים קראיים אשר אימצו, עם שינויים מסוימים, את תכנית הלימודים של בשיצי.
יוסף בגי מתייחס ללימודיו יחד עם חברו מילדות ששון בן יעקב הכהן, אשר נפטר בעודו תלמיד צעיר.Footnote 32 בגי מפרט את רשימת המקצועות והחיבורים שלמדו הוא, ששון הכהן וחבריהם לספסל הלימודים,Footnote 33 לפני שלושת מוריהם: אברהם באלי, שבתי ׳היתום׳ וזכריה בן שמואל.Footnote 34 ניתן לחלק את עדותו לשני חלקים.Footnote 35 בחלק הראשון הוא מספר על הלימודים לפני שלושת מוריו, בטרם נפטר ששון הכהן. בגי מספר כי שבתי היתום התחיל ולימד את ספרי התורה והנביאים ׳בלשון יוני׳, יחד עם פירושי רד״ק.Footnote 36 בה בעת כבר החלו התלמידים ללמוד, לפני זכריה בן שמואל, את מלאכת הדקדוק, בעזרת ׳ספר הדקדוק של׳ ׳ר׳ דוד קמחי הספרדי׳.Footnote 37 כשהשלימו שלב זה, כמו גם את עיוניהם ב׳מלים מעשים מדברי החכמים׳, עברו ללמוד את מלאכת ההגיון. תחילה עיינו בשני חיבורים שאינם מופיעים ברשימתו של אליהו בשיצי: ׳מלות ההגיון׳, בליווי ביאורו של ר׳ מרדכי כומטינו.Footnote 38 לאחר מכן המשיך אברהם באלי להורות לתלמידיו את ענפי הלוגיקה שעל לימודם המליץ בשיצי.Footnote 39 בשלב הבא קראו את ׳כוונות הפילוסופים׳ לאלגזאלי. במקום אחר ב׳כתר כהנה׳ מציין בגי כי עיינו בחיבור זה בלווי ביאורים עליו מאת ר׳ משה נרבוני ור׳ אברהם באלי.Footnote 40 כן עיינו ב׳רוח חן׳. תוך לימודי המקצועות המדעיים הללו, היו התלמידים מעיינים (׳בזמני המועדים׳) בשני החיבורים בהלכה קראית שעליהם המליץ בשיצי, וכן (׳בכל השבתות אחרי התפילה׳) בפירושים לתורה, מאת הראב״עFootnote 41 ומאת אהרון בן יוסף, וב׳פשטים אחרים שעשו חכמי ישראל׳.Footnote 42
עד כאן נמצאנו למדים כי מוריו של יוסף בגי לימדו אותו ואת עמיתיו את החיבורים הכלולים ברשימת הקריאה המדעית המינימאלית שעליה המליץ בשיצי, בתוספת חיבורים אחדים: ׳מלות ההגיון׳ וביאור עליו, שני ביאורים על ׳כוונות הפילוסופים׳, ו׳רוח חן׳. מותר להניח שההוראה של ׳מלות ההגיון׳ ושל ׳רוח חן׳, המהווים יחדיו חומרי לימוד יסודיים בלוגיקה, במדעי הטבע, ובמטאפיסיקה, קדמה ללימוד של חיבורים מתקדמים יותר במלאכת ההגיון, וב׳כוונות הפילוסופים׳. מכל מקום, מעיון בחלק השני של העדות, שבו מדווח בגי על הלימודים שאותם הוא וחברו לא השלימו, ועל החיבורים שבהם תכננו לעיין, מתברר כי כוונתם הייתה ללמוד גם את החיבורים שצוינו ברשימת הקריאה המדעית המלאה, שוב - בתוספת של מספר חיבורים. בגי מספר כי זמן קצר לפני שהלך ששון הכהן לעולמו, החלו ללמוד אריתמטיקה באמצעות חיבור שאינו מופיע ברשימתו של בשיצי: ׳ספר המספר׳ לר׳ מרדכי כומטינו.Footnote 43 במהלך לימודו של חיבור זה מת ששון הכהן. בגי מוסיף ומדווח כי בכוונתם היה להמשיך ולעקוב אחר רשימת הקריאה המדעית המלאה של בשיצי, לפי סדר הלימוד שנקבע בה, עם תוספת אחת, באריתמטיקה: ׳ספר המספר׳ לר׳ אליהו מזרחי.Footnote 44 כן שאפו ללמוד הגות פילוסופית-דתית, לא רק עם ׳עץ חיים׳, כפי שהציע בשיצי, אלא גם עם חיבור לא קראי, ׳מורה הנבוכים׳ לרמב״ם.Footnote 45 בגי איננו מציין האם ההוראה המתוכננת יצאה אל הפועל לאחר מותו של ששון הכהן.
עדותו של בגי מהווה את הראיה המוצקה הראשונה לשימוש ב׳רוח חן׳, וגם ב׳מלות ההגיון׳, כחלק מהלימוד הבסיסי של המדעים האריסטוטליים במסגרת מערכת החינוך הקראית בביזנטיון. כפי שראינו, ייעוד עיקרי לימוד זה היה הכנה לעיון בהגות פילוסופית-דתית. כפי שיתברר להלן, עדותו של בגי, שניתנה כאמור בראשית המאה השש עשרה, אינה אלא חוליה ראשונה בשרשרת של ראיות לשימוש ב׳רוח חן׳ בהוראת המדעים לתלמידים קראיים. שרשרת זו נפרשת לאורך המאות הבאות ומגיעה עד לשלהי המאה התשע עשרה.
מזרח אירופה וקרים, המאות השבע עשרה – השמונה עשרהFootnote 46
למן מפנה המאה השבע עשרה, לכל המאוחר, ובמהלך מאתיים השנים הבאות, הופצו בקהילות הקראיות שבמזרח אירופה ובחצי האי קרים כתבי יד רבים של ׳רוח חן׳.Footnote 47 כתבי יד של החיבור הגיעו לקהילות אלו בערוצים אחדים. חלק מהם מוצאם בביזנטיון.Footnote 48 אחרים כוללים העתקות או העתקות של העתקות של שתי מהדורות של ׳רוח חן׳ שראו אור באיטליה בשליש השני של המאה השש עשרה (ונציה 1549, קרימונה 1566). בנוסף, לידיהם של קראים במזרח אירופה הגיעו עותקים, מרביתם כפי הנראה בכתבי יד,Footnote 49 של אחת או של שתי מהדורות דפוס של ׳רוח חן׳ שראו אור מצפון להרי האלפים בשלהי המאה השש עשרה ובראשית המאה השבע עשרה (פראג 1593, לובלין 1620). עותקים אלה הקיפו בדרך כלל גם ביאורים על ׳רוח חן׳, המצורפים לכל המהדורות הללו.Footnote 50
בחינה של עדויות שונות על חומרי לימוד מדעיים שהיו נהוגים בשיעורים לתלמידים קראיים במזרח אירופה ובקרים, מלמדת כי בקהילות הקראיות שבאזורים אלה נתפס ׳רוח חן׳ ונעשה בו שימוש כספר לימוד בסיסי להוראת המדעים האריסטוטליים.Footnote 51
ניתן את דעתנו ראשית לקודכס קראי גדול, אשר הועתק במזרח אירופה במאה השמונה עשרה.Footnote 52 בסופה של אותה מאה ובראשית המאה התשע עשרה היה קודכס זה בבעלותה של משפחה קראית ידועה בהעליץ‘ שאחדים מבניה שימשו כחזנים של הקהילה.Footnote 53 באחד מעליו כתבה יד קראית אלמונית את ׳זכרון הספרים השייכים ללמידת התלמיד התכליתית׳. רשימת הספרים וסדר המקצועות חופפת במידה רבה לאלה המוצעים בתכנית הלימודים המלאה של בשיצי. עם זה, בולט כי הכותב עלום השם אינו עורך הבחנה בין רשימת הקריאה המלאה במדעים לבין רשימת הקריאה החלקית המוצעת ב׳אדרת אליהו׳. הוא מונה את המקצועות והחיבורים המצוינים ברשימה החלקית בהמשך ללימוד של ׳מה שאחר הטבע׳. זאת ועוד, הוא מונה עם חיבורים אלה לא רק את ׳כוונות הפילוסופים׳, אלא גם את ׳רוח חן׳, ׳עם ב׳ פירושי׳[ם]׳. ׳רוח חן׳ נדפס בצירוף שני פירושים רק במהדורת פראג 1593 ובמהדורת לובלין 1620. מכאן מסתבר שלפני הכותב עמד טופס של אחת ממהדורות אלו. הבדל גלוי לעין נוסף בין התכנית דנן לבין זו של בשיצי נעוץ בהכנסתו של ׳מורה הנבוכים׳ לרשימת החיבורים בהגות פילוסופית-דתית (יחד עם ׳עץ חיים׳).
ראיה נוספת לשילוב של ׳רוח חן׳ בהוראה לתלמידים קראיים בהעליץ מופיעה ב׳אדר היקר׳, ביאור על עשרת העיקרים שב׳אדרת אליהו׳, מאת שלום בן זכריה (מחצית שנייה של המאה השמונה עשרה – ראשית המאה התשע עשרה).Footnote 54 בפירושו על הדיון בעיקר השישי, מלין שלום בן זכריה כי ׳בדורות ובקהלות האלו, אשר אפס ממנו יודע ספר והגיון׳, הוראת המדעים המוצעת בתכניתו של בשיצי איננה ניתנת עוד ליישום מעשי. שלום בן זכריה מציע תכנית לימודים חליפית, המיועדת ׳לכל הרוצה להשתלם במעלת החכמה בזמננו בקהלותנו׳. סדר הלימוד בתכניתו זהה לזה שבתכניתו של בשיצי, אך הוראת המדעים מצומצת למינימום ההכרחי.Footnote 55 לפי הצעתו של שלום בן זכריה, לאחר הקריאה הראשונית במקרא ולימוד הדקדוק, יש לעיין בביאורים למקרא על דרך הפשט, הן קראיים - ׳ספר המבחר׳ לאהרון בן יוסף, ׳כתר תורה׳ לאהרון בן אליהו, ו׳ספר העשר׳ ליעקב בן ראובן, והן רבניים - מאת רד״ק, ראב״ע ורמב״ן. לאחר מכן יש ללמוד חיבורים בהלכה קראית: ראשית ביאורו של שלום בן זכריה עצמו על ׳אדרת אליהו׳, ובהמשך ׳אשכול הכפר׳ ליהודה הדסי, ׳גן עדן׳ לאהרון בן אליהו, או ׳אדרת אליהו׳. בהמשך נלמדים חיבורים ב׳מוסר ויראה׳. או אז מגיע שלב הוראת המדעים. רשימת הקריאה המדעית שמציע שלום בן זכריה בסיסית יותר מזו המקוצרת של בשיצי. לפי המלצתו, יש לעיין בחיבור אחד בלבד במדע, ׳רוח חן׳, ורצוי ללמוד גם את ׳מלות ההגיון׳, אם כי הקריאה בו איננה מחויבת. ׳שני ספרים האלו׳, מטעים שלום בן זכריה, ׳הן כמפתח להכנס בם לספרי החקירה׳. ואכן, לאחר למידת המדעים מעיינים התלמידים בשורה של חיבורים בהגות פילוסופית ודתית: ׳נוה שלום׳ לאברהם שלום, חיבורים מאת ר׳ יצחק אברבנאל (שלום בן זכריה אינו נוקב בשמותיהם), ׳מורה הנבוכים׳ ו׳עץ חיים׳. סדר הלימוד נשלם עם חזרה על עיון בהלכה קראית, ובפרט ב׳אדרת אליהו׳.
ראיות נוספות לשימוש בצמד ׳רוח חן׳ ו׳מלות ההגיון׳ במסגרת למידת המדעים עולות מעיון בשני כתבי יד שהועתקו בקהל הקראים בווהלין. כתב היד הראשון הועתק בשנת שו״ר (1745/6), בעיר לוצק.Footnote 56 המעתיק הוא שמחה יצחק בן משה לוצקי (׳ש״י לוצקי׳, ׳רש״י הקראי׳, ׳עולם צעיר׳, 1716–1760), בן לוצק, והמחבר הבולט והפורה ביותר שצמח בקרב קראי מזרח אירופה.Footnote 57 לוצקי העתיק בכתב היד רק את ׳רוח חן׳ ואת ׳מלות ההגיון׳, כמסתבר לשם שימוש בהם – אולי שלו עצמו – במסגרת של הוראה. כתב היד השני הועתק, או לכל הפחות נמסר, בווהלין במחצית הראשונה של המאה השבע עשרה.Footnote 58 בדף האחרון שלו כתבה יד אנונימית רשימה של חיבורים ׳אשר יחוייב התלמיד אשר ירצה להקרא בשם איש ללמדם ולידעם בידיעה אמתית עד שיראו מבועיהם על לשונו׳. להלן נוסח מלא של הרשימה:Footnote 59
[דקדוק:] מכלול, שרשים,Footnote 60 ערוגת הבשם,Footnote 61 כליל יופי,Footnote 62 [מוסר:] מבחר פנינים, נחלת אבות,Footnote 63 ספר הישר,Footnote 64 [לוגיקה ומדעי הטבע:] שער השמים,Footnote 65 מלות ההגיון, רוח חן, [הגות פילוסופית ודתית:] משרת משה לנרבוני,Footnote 66 עשרה מאמרות,Footnote 67 מורה נבוכים, עץ שתול,Footnote 68 מלחמות השם,Footnote 69 נוה שלום, עץ חיים, ספר הכוזרי, חובת הלבבות, [הלכה, מנהג, ועיקרי האמונה הקראית:] אפריון עשה,Footnote 70 אשכול הכפר, אדרת אליהו׳.Footnote 71
כפי שאנו רואים, גם בתכנית זו כוללים לימודי המדעים עיון בשני חיבורים בלבד, ׳רוח חן׳ ו׳מלות ההגיון׳, והם נעשים כשלב מקדים ללימוד של הגות פילוסופית-דתית. מעניין לציין כי לאחר לימודי המדע נלמדים גם יסודות האמונה הקראית והלכה קראית. אפשר אפוא כי ייעוד נוסף היה לקריאה ב׳רוח חן׳ וב׳מלות ההגיון׳, והוא להכין את התלמידים, למשל, לעיון ב׳אדרת אליהו׳.
נער או בחור קראי שעיין ב׳רוח חן׳ בווהלין, בסוף העשור השלישי של המאה השמונה עשרה, הוא מחברו של ׳אילון מורה׳, מדריך להוראה וללמידה על דרך שאלות ותשובות בין רב לבין תלמיד (נתחבר בשנת 1728 או 1729).Footnote 72 צעיר זה, שהיה כפי הנראה לא אחר מאשר ש״י לוצקי, מתייחס בחיבורו לרעיונות יסודיים אחדים מתורת ההגיון וממדעי הטבע. מבין החיבורים שמהם הוא יונק, החיבור המדעי היחיד הוא ׳רוח חן׳.Footnote 73
נתבונן עתה במספר מקורות המלמדים על הוראת המדעים, ובפרט על השימוש ב׳רוח חן׳ כספר לימוד, בקהילות הקראיות שבקרים. מקור אחד הוא טופס של ׳רוח חן׳, אשר נכתב במנגופ (Mangup) בשנת תמ״ו (1685/6) בידי שבתי בן אברהם בן שבתי. בעלים שלפני ׳רוח חן׳ הועתק בכתב היד חיבור בתחום לימוד בסיסי אחר במערכת החינוך הקראית, דקדוק עברי.Footnote 74 מקור שני הוא ׳עץ הדעת׳, ביאור על ׳עץ חיים׳ מאת משה בן שמואל מצ׳ופוט-קלעה.Footnote 75 בביאור זה, שאותו כתב בהיותו בן חמש עשרה, ממעט משה בן שמואל להסתמך על חיבורים מדעיים, ולמעשה, ככל שעיני מגעת, החיבור המדעי היחיד שממנו הוא יונק בבירור הוא ׳רוח חן׳.Footnote 76
מקור שלישי הוא ׳אגרת פנת יקרת׳, ביאור על עשרת עיקרי האמונה שב׳אדרת אליהו׳, מאת יצחק בן שלמה (1754/5–1826), המנהיג הרוחני של הקהילה הקראית בקרים במוצאי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. יצחק בן שלמה נחשב לאחד המלומדים הקראיים הבולטים של העת החדשה המוקדמת. ל׳ נמוי כנהו ׳נציג חשוב של האלמנט ה״ליברלי״ ... בקרב ההוגים הקראיים׳.Footnote 77 הוא היה מודע לתורות מדעיות מודרניות, לפחות בדיסציפלינות מסוימות.Footnote 78 בביאורו ׳אגרת פנת יקרת׳, שאותו חיבר לאור ניסיונו כמורה לתלמידים, מציג יצחק בן שלמה תכנית לימודים.Footnote 79 לפי תכנית זו, המובאת בפירוש על העיקר השישי, נלמדים לאחר הוראת הדקדוק שלושה מקצועות: ראשית - הלכה קראית (עם ׳אדרת אליהו׳ או ׳גן עדן׳), לאחר מכן פרשנות התורה (עם ספר ׳המבחר׳ לאהרון בן יוסף או ׳כתר תורה׳ לאהרון בן אליהו), ולבסוף הגות פילוסופית-דתית (עם ׳עץ חיים׳ או ׳מורה הנבוכים׳).Footnote 80 גם חטיבת לימוד במדעים כלולה בתכנית הלימודים. יצחק בן שלמה אינו מציין במפורש באיזה שלב של התכנית יש לשבצה. לפי דבריו במבוא ל׳פנת יקרת׳, ייתכן שלדעתו ראוי היה ללמד מדעים קודם לעיון בחיבורים הלכתיים.Footnote 81 מכל מקום, לפי סדר הלימוד שהוא מציע, תחילה על התלמיד ללמוד את ׳חכמת ההגיון׳. לאחר מכן ילמד את ׳חכמת הלימודים׳, הכוללת בתוכה ארבע חכמות משנה: ׳חכמת המספר׳, ׳חכמת ההנדסה׳, ׳חכמת המוסיקא׳, ו׳חכמת התכונה׳. ארבע החכמות הללו ׳ירגילו את האדם לשאר החכמות׳ העיקריות, שהן שתיים: ׳חכמת הטבע׳ ו׳חכמת האלהיות״.Footnote 82
יחידת הלימוד במדעים שמציע יצחק בן שלמה היא מרשימה. ואולם מתברר שהיו לו ספקות באשר לאפשרות הוראתה בפועל. הוא מלין כי ׳בזמנים האלו כל בני הדור להוטים אחר קבוץ הממון, ומעטים הם החושקים לתכלית האחרון שהיא החכמה וההשכלה׳. על כן, העיון בארבע החכמות לא יהיה אלא נחלתם של מתי מעט, של אותם תלמידים יחידי סגולה שניחנו ב׳שכל זך ומהיר׳, ויש להם ׳תשוקה נמרצת ללמוד החכמות על פי סדרם ואמתתם׳.Footnote 83 על האמור חשוב להוסיף כי יצחק בן שלמה נמנע כמעט לגמרי מלהמליץ על חיבורים שבאמצעותם ראוי ללמד או ללמוד מדעים. ייתכן שהיה מודע לרוחות חדשות שנשבו בעולם המדעי והבין כי החיבורים שעמם היה נהוג ללמד את החכמות שציין בתכנית הלימודים שלו הם כבר מיושנים לגמרי. אכן, במקרה יחיד שבו הוא חורג מדרכו, הוא אמנם ממליץ על ׳מלות ההגיון׳, אך מדגיש שמטרת העיון בו היא לימוד מקוצר של נושאים ספציפיים מתוך מלאכת ההגיון, שתכליתו כפי הנראה אינה אלא להקנות את היסודות המדעיים המינימאליים הנדרשים להבנת טקסטים הנזקקים לרעיונות בלוגיקה אריסטוטלית. ואף אז הוא מציע להיעזר במהדורה של ׳מלות ההגיון׳ ׳עם הפרוש החדש׳, מאת משה מנדלסון, ׳שחבר בשנת התקכ״ו׳.Footnote 84
לפני סיום הדיון ראוי להסב את תשומת הלב לכך שבמקורות שהוצגו לעיל בולט היעדרו של חומר ראיות לשילוב של ׳רוח חן׳ במסגרות פדגוגיות בקהילת טרוקי, אשר הנהיגה את קראי מזרח אירופה מראשית התקופה הנדונה כאן ולפחות עד למחצית השנייה של המאה השבע עשרה.Footnote 85 אמנם יש בידינו הצהרות בדבר סדרי ומקצועות הלימוד המומלצים בהוראת המדעים לתלמידים קראיים, הבאות מפיהם של שני קראים מפורסמים שפעלו בטרוקי, מרדכי בן ניסן (נפטר 1709), בעל ׳דד מרדכי׳, ושלמה ידידיה בן אהרן (נפטר 1745), מחבר ׳אפיריון עשה לו׳.Footnote 86 ואולם לא ניתן לקבוע האם עדויות אלו משקפות את הנעשה בפועל במערכת החינוך הקראית בטרוקי, או אפילו את תכנית הלימודים שעל-פיה למדו תלמידים בשיעורים של שני החכמים הללו.Footnote 87 מעבר לכך, עדויות אלו אינן מפרטות את החיבורים שיש ללמוד. נראה לי שמותר להניח כי גם בטרוקי, כמו בווהלין, בהעליץ ובקרים, היו מלמדים קראיים שבחרו להורות את יסודות המדעים האריסטוטליים באמצעות ׳רוח חן׳. הנחה זו תובעת כמובן אישוש.
אסכם את דבריי בסעיף זה. כמו קראי ביזנטיון, גם קראי מזרח אירופה וקרים ביקשו ללמד לתלמידיהם חיבורים, בעיקר בהגות פילוסופית-דתית, המחייבים השכלה מינימאלית במדעים, בייחוד בלוגיקה ובמדעי הטבע האריסטוטליים. השכלה זו לא הוקנתה על-פי רשימת קריאה מוסכמת אחת. הבחירה אילו חיבורים ללמד תלויה הייתה בשיפוטיו של המלמד ביחס לרמתו של כל תלמיד ותלמיד,Footnote 88 ביוקרתו של בית המדרש ובמעמד החברתי שאליו השתייכו התלמידים שנכנסו אליו, וכן בהשקפותיו, נטיותיו והשכלתו של המלמד.Footnote 89 מכל מקום, מלמדים עשויים היו להסתפק ברשימת הקריאה המדעית המקוצרת של בשיצי, הכוללת כזכור רק חיבורים בלוגיקה ואת ׳כוונות הפילוסופים׳ לאלגזאלי.Footnote 90 כמסתבר, היו מורים אשר דרשו מתלמידיהם קריאה מועטה ובסיסית אף יותר, שהסתכמה בעיון ב׳רוח חן׳, ב׳מלות ההגיון׳, או בשניהם גם יחד. בין כך ובין כך נמצאנו למדים כי במאות בהן צמחה ועלתה ההשכלה, עדיין לימודי המדעים בהוראה לתלמידים קראיים בקרים ובמזרח אירופה נעשו אך ורק באמצעות חיבורים ביניימים.
קרים, השליש השני של המאה התשע עשרה
אברהם פירקוביץ: מלמד לוצקאי של ׳רוח חן׳ בגוזלווא, 1833/4
המאפיין הבולט ביותר אולי של מערכת החינוך הקראית בקרים במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה הוא המעורבות בה של חכמים קראיים בעלי שיעור קומה ממזרח אירופה. חכמים אלה באו לחצי האי החל ממפנה המאה התשע עשרה, ושימשו בו כמלמדים לילדי הקהילות המקומיות.Footnote 91 בדיון להלן, כהצצה ראשונה אל ההוראה של ׳רוח חן׳ לתלמידים קראיים בקרים בשליש השני של המאה התשע עשרה, אבחן את שילובו בתכנית לימודים שהנהיג באותה תקופה מלמד-מהגר מזרח-אירופי אחד בבית מדרשו החדש שבגוזלווא.
המלמד שבו עסקינן הוא אברהם בן שמואל פירקוביץ (Footnote 921787–1874), אחד הקראים הבולטים של המאה התשע עשרה, ובלי ספק הידוע שבהם.Footnote 93 בצעירותו שימש פירקוביץ כעוזר מלמד בבית מדרש בלוצק. בראשית שנות העשרים, בעקבות סכסוך עם מורו, מרדכי סולטנסקי,Footnote 94 ולאחר שהמנהיג הפוליטי של הקהילה הקראית בקרים, שמחה בן שלמה בבוויץ (1788/1790–1855) הזמינו ללמד את בניו, עבר פירקוביץ להתגורר בגוזלווא.Footnote 95 עם העיסוקים הרבים שבהם שלח את ידו בקרים נמנתה גם עבודת מלמד בבית מדרש.
לאור הידוע לנו על מקומו של ׳רוח חן׳ בהוראה לתלמידים קראיים במזרח אירופה, ובכלל זאת בלוצק, כמו גם על תכנית הלימודים שהנהיג סולטנסקי כאשר שימש הוא עצמו כמלמד בקרים (ראו להלן), סביר לחשוב שפירקוביץ למד את ׳רוח חן׳ בעיר הולדתו לפני מורו. מכל מקום, כשבגר כלל הוא את החיבור במסגרת הוראת המדעים בבתי המדרש שבהם לימד, גם זה שבגוזלווא.Footnote 96
הבה נפנה את מבטנו אל מסמך אשר יצא מתחת לקולמוסו של פירקוביץ, המפרט את חומרי הלימוד בבית מדרשו בגוזלווא בתחילת חודש טבת של שנת תקצ״ג.Footnote 97 פירקוביץ ממיין את תלמידיו לשש קבוצות.Footnote 98 קבוצה אחת לומדת דקדוק.Footnote 99 קבוצה שנייה לומדת תורה. קבוצה שלישית לומדת את פרשת תצווה.Footnote 100 קבוצה רביעית לומדת תנ״ך. תלמידי שתי הקבוצות הנותרות מעיינים גם בחומר לימוד מתקדם יותר. אחד מהם, משה דוואן, לומד, פרט לדקדוק,Footnote 101 את ׳רוח חן׳ ואת ׳מלות ההגיון׳. תלמידים אחרים בשתי הקבוצות לומדים את ׳ספר המבחר׳ לאהרן בן יוסף, ואת ׳מלחמות השם׳, שהוא כפי הנראה חיבורו של רלב״ג.Footnote 102
תכנית הלימודים שהנהיג פירקוביץ מקנה אפוא ידע מדעי באמצעות ׳רוח חן׳ ו׳מלות ההגיון׳. במידה שאכן החיבור ׳מלחמות השם׳ הנזכר בתכנית הוא זה שחיבר רלב״ג, הרי שמסתבר כי גם פירקוביץ לימד מדעים לפני הוראה של הגות פילוסופית-דתית.Footnote 103 פירקוביץ לא מדווח שלימד חיבורים נוספים בהגות כזו או בהלכה, אך ייתכן שעשה זאת בשלב הבא של תכנית הלימודים שלו, שעל אודותיו אין בידינו תיעוד.
מן האמור נמצאנו למדים כי בראשית השליש השני של המאה התשע עשרה עדיין עיינו תלמידים קראיים בקרים ב׳רוח חן׳ במסגרת לימודי המדעים שלהם, וכי התכליות הפדגוגיות שהיו לעיוניהם בחיבור היו דומות לאלו שהיו לקריאה בו במסגרות קראיות של הוראה בדורות הקודמים.
הדפסת ׳רוח חן׳ כחלק מסדר יום פדגוגי בבית הדפוס הקראי בגוזלווא
בשנת תקצ״ד (1834) ראתה אור בקהילה הקראית שבגוזלווא המהדורה הנדפסת הקראית הראשונה (והאחרונה) של ׳רוח חן׳. פרסומה של מהדורה זו מהווה ציון דרך בתולדות הלימוד הקראי של ׳רוח חן׳, והוא הדגיש וקיבע את מעמדו של החיבור במסגרת תכניות לימודים קראיות, לפחות בשלושים השנים הבאות. בית הדפוס שבו ראתה המהדורה אור החל לפעול בגוזלווא בשנת 1833.Footnote 104 בראש הצד הניהולי-מימוני של המיזם להקמתו עמד שמחה בבוויץ, שהיה אותה עת המנהיג בפועל של קראי קרים.Footnote 105 עם שותפיו בהקמת ובהפעלת בית הדפוס נמנו אברהם פירקוביץ,Footnote 106 גיסו של בבוויץ ובן חסותו בתקופה זו, יוסף שלמה בן משה לוצקי (׳יש״ר לוצקי׳, 1770 לערך – 1844),Footnote 107 שאף הוא היה גיסו של פירקוביץ, וכן גיס נוסף של לוצקי, דוד בן מרדכי כוכיזוב (1777–1855), למדן קראי שהגיע לגוזלווא מכוכיזוב שבגליציה בשנות העשרים של המאה.Footnote 108 גם מרדכי סולטנסקי היה מעורב בענייני ההוצאה לאור.Footnote 109
אחת המטרות העיקריות שראו השותפים לבית דפוסם הייתה הדפסתם של ספרים עבור תלמידים.Footnote 110 במהלך שנות השלושים ובשני העשורים הבאים הוצאו לאור בבית הדפוס יותר מחצי תריסר ספרי לימוד, בעיקר בדקדוק.Footnote 111 ׳רוח חן׳ היה ספר הלימוד הראשון שיצא מתחת למכבשיו של בית הדפוס (אפשר שהיה השני מבין כלל הספרים שנדפסו בו),Footnote 112 והיחידי בתחום המדעים. עובדה אחרונה זו נתנה כמסתבר משנה תוקף הן לתפיסתו כחיבור יסוד במדע שיש לשלב בחינוך לנערים קראיים, והן ליישומה בפועל של תפיסה זו. אכן, נראה שהעיון הקראי ב׳רוח חן׳ בקרים בשליש השני של המאה התשע עשרה נעשה במידה רבה באמצעות עותקים של מהדורת גוזלווא.Footnote 113
עניין חשוב נוסף שיש לעמוד עליו ביחס למהדורת גוזלווא של ׳רוח חן׳ הוא שמהדורה זו כוללת ביאור על החיבור, מאת ר׳ ישראל בן משה הלוי מזאמוטש (1700 לערך – 1772). ביאור זה נתפרסם לראשונה ביסניץ בשנת 1744.Footnote 114 כפי שהראה ג׳ פרוידנטל, ביאור זה כולל פירושים שחלקם אינם עולה בקנה אחד עם תורות הנפרשות בחיבור המתפרש. זאת ועוד: חלק מן הפירושים טומנים בחובם ידע ׳מודרני׳ בנושאים מדעיים.Footnote 115 ככל שעיני מגעת, לא ניתן לקבוע האם אופיו ותכניו אלה של הביאור עמדו לנגד עיניהם של המדפיסים כאשר בחרו לצרף אותו למהדורה. ומכל מקום, על שאף שאין לשלול את האפשרות שנעשה שימוש בביאור זה במסגרות של הוראה בסביבה התרבותית הנדונה, לא מצאתי עדויות כלשהן לשימוש כזה. לעומת זאת, כפי שנראה להלן, מן המקום והזמן שבהם אנו עוסקים הגיעו לידינו ראיות לא מעטות לעיוניהם של תלמידים בביאור אחר על ׳רוח חן׳, שהתורות המדעיות המוצגות בו הן מיושנות.
׳ארש קדם׳: ביאור על ׳רוח חן׳ לשימושם של תלמידים קראיים מאת יצחק בן מרדכי כהן (גוזלווא, 1834)Footnote 116
בשנת תקצ״ד (1834), בעיר גוזלווא, חיבר מורה קראי צעיר בשם יצחק בן מרדכי כהן ביאור קראי ראשון (ולמיטב ידיעתי גם אחרון) על ׳רוח חן׳.Footnote 117 אך מעט ידוע על מהלך חייו ועל פועלו של קראי זה. הוא נולד כפי הנראה סביב שנת 1820, למשפחה בעלת אמצעים.Footnote 118 בגיל צעיר נכנס לבית מדרשו של יש״ר לוצקי, שהיה אחד היוקרתיים שפעלו בקהילה.Footnote 119 לאחר שבגר, עסק יצחק בן מרדכי אף הוא בהוראה בבית מדרש בגוזלווא.Footnote 120 בין השנה שבה חיבר את ביאורו על ׳רוח חן׳ לבין שנת תר״ח (1847/8), עבר להתגורר בניכולאייב (דרום אוקראינה דהיום).Footnote 121 עיון ברשימות חותמים (פרה-נומראנטים) ששמו מצויין בהן מעלה כי בבגרותו היה איש עשיר וחשוב.Footnote 122 פרט ל׳ארש קדם׳ ידועות מפרי עטו יצירות שיריות אחדות.Footnote 123 רשימת החותמים האחרונה שבה נזכר יצחק בן מרדכי, כתושב ניכולאייב, מצויה בספר שנדפס בשנת תרל״ב (1871/2).Footnote 124 לבית עולמו הלך לפני שנת תרמ״ט (1888/9).Footnote 125
לפי הקדמתו לביאור עולה כי יצחק בן מרדכי לימד את ׳רוח חן׳,Footnote 126 ונתקל בקשיים של תלמידיו להבין את החיבור. על כן החליט לחבר את ביאורו, כדבריו: ׳כדי שיהיה לתלמידים אשר לי כגילים כל מבקשיהם לא ייעפו להביט אנה ואנה ולא יהיו עמלים׳.Footnote 127 כפי הנראה, השלים את הכתיבה בסוף חודש אדר ב׳ או בתחילת חודש ניסן תקצ״ד.Footnote 128 אז, מעט לפני חג הפסח של אותה השנה, ביקש ממורו משכבר הימים, יש״ר לוצקי, לעיין בו. הביאור היה ראוי בעיני רבו, והלה הואיל לצרף לו הסכמה, בה שיבח את הביאור ואת מחברו. הוא אף העניק לביאור את שמו: ׳ארש קדם׳.Footnote 129
במסגרת זו לא אוכל להרחיב את הדיבור על אודות מבנהו ותכניו של הביאור, ואסתפק באבחנות כלליות בעניינם.Footnote 130 הביאור מעוצב במבנה של שאלות ותשובות. כלולות בו 144 שאלות העוסקות בשמות של מונחים, בפירושם של מושגים או בתוכנם של רעיונות הנדונים באחד עשר פרקיו של ׳רוח חן׳.Footnote 131 יצחק בן מרדכי נטל מכל דיון ב׳רוח חן׳ רק את הרעיונות היסודיים ביותר, והחליף את ההסברים שניתנים להם בחיבור המתפרש בפירושים פשוטים וקצרים יותר, שבהם השתדל להבהיר את הטקסט המתפרש. פירושים אלה כוללים פיסות של ידע בסיסי ביותר בלוגיקה ובמדעי הטבע האריסטוטליים, שאין בהן חידושים סגוליים. כללו של דבר: הביאור מקל על הבנתם ואף על שינונם של רעיונות מרכזיים מתוך ׳רוח חן׳, אך הוא אינו מקנה ללומדים ידיעות מדעיות מעבר לאלה המצויות בו, ואף אינו מציג להם חלק נכבד מן המטען הפילוסופי-מדעי האצור בדיונים השונים ב׳רוח חן׳.
נראים הדברים כי ׳ארש קדם׳ נתקבל בהתלהבות בקרב מלמדים ותלמידים קראיים. עיון בהקדמה אנונימית המצורפת לאחד מטפסיו בכתבי יד שהגיעו לידינו, מגלה כי לא רק יש״ר לוצקי אלא גם נכבדים אחרים בגוזלווא היו שבעי רצון מן הביאור: ׳קהל ועדה ראוה ויאשרוה בתשאות חן חן לו כאשר עיני הקורא תחזינה בהסכמות׳.Footnote 132 ואולם לא להערכה בלבד זכה הביאור אלא גם שייעשה בו שימוש בפועל. אמנם הוא לא נדפס, ואולם ידוע לפחות על שש העתקות שלו בכתבי יד.Footnote 133 כפי שראינו לעיל וכפי שעוד נראה להלן, תלמידים קראיים עיינו בביאור בבתי מדרש קראיים בקרים ואולי גם מחוצה לו בהמשך המאה. זאת ועוד: לתלמיד אחד של יצחק בן מרדכי, מרדכי בן דוד כוכיזוב (1820–1864),Footnote 134 שימש ׳ארש קדם׳ כהשראה לחבר ביאור על ׳מלות ההגיון׳, בניכולאייב, בחודש חשוון שנת תר״ח (1847/8).Footnote 135 ביאור זה, ששמו ׳אגרת דוד מרדכי׳ (או ׳הגיון מרדכי ליוסף׳), ערוך לפי שיטה זהה לזו שלפיה בנוי ׳ארש קדם׳, הווה אומר: שאלות ותשובות.Footnote 136 בהקדמתו לביאורו מפרט מרדכי בן דוד את נסיבות כתיבתו:
[ו]יהי בהתלמדי עם אחי ר׳ יוסף בס׳ מלות ההגיון הציקתהו רוח בטנו ... אש התשוקה בערה בו, והפצירני עד בוש לעשות מלות הספר הזה על דרך שאלות ותשובות – כמו שעשה מורי כמהר״ר יצחק החכם הכהן ... לס׳ רוח חן. להיותם סמוכים לעד לעולם יתלכדו ולא יתפרדו.Footnote 137
למקרא דברים אלה אנו נוכחים לדעת כי מרדכי בן דוד, ומן הסתם גם מורו יצחק בן מרדכי, תפסו את ׳רוח חן׳ ואת ׳מלות ההגיון׳ כצמד של ספרי לימוד יסודיים במדעים, כאלה הראויים שיתחברו עליהם ביאורים.
׳רוח חן׳ בתכנית הלימודים המוצעת ב׳מגלת מטרות עז׳ למרדכי סולטנסקי (צ׳ופוט-קלעה, 1837)
בשנת 1836 הציע שמחה בבוויץ לייסד בגוזלווא בית ספר קראי מודרני, בו תלמד בין היתר השפה הרוסית.Footnote 138 יוזמתו זו בישרה את המודרניזציה שעתידה להתחולל בחינוך הקראי בקרים בהמשך המאה, בעיקר למן שנות השישים ואילך. ואולם לזמנה היא הייתה חדשנית מדי, ועל כן לא נתקבלה באהדה, ובסופו של דבר לא נתממשה. ברוב בתי המדרש הקראיים בקרים המשיכו מלמדים לדבוק בתכניות לימודים שהיו מבוססות על רשימות קריאה שנהגו בקרב הקראים בעשרות ובמאות השנים הקודמות. בין היתר, כללו תכניות אלו הוראת מדעים באמצעות ׳רוח חן׳. כפי שנראה עתה, תכנית אחת כזו נכללה במסגרת הצעה לשיפור החינוך הקראי המסורתי, שהועלתה שנה אחת בלבד לאחר שפרסם בבוויץ את יוזמתו.
הוגה התכנית היה מרדכי בן יוסף סולטנסקי (1772–1862).Footnote 139 סולטנסקי נולד בלוצק שבווהלין. המחצית הראשונה של חייו עברה עליו בעיר מולדתו, שם עסק בין היתר בהוראה לתלמידים בבית מדרש. בסוף שנות הארבעים לחייו עזב את עירו, כפי הנראה שלא מרצונו, ועבר להתגורר בקרים,Footnote 140 בקהילה הקראית שבצ׳ופוט-קלעה, ושימש בה כחזן וכמלמד.Footnote 141 במהלך חייו קנה לעצמו סולטנסקי השכלה רחבה, לא רק בתחומי הלימוד הקראיים המסורתיים. כפי שכבר הערתי לעיל, הוא עמד בקשר עם משכילים והכיר את ספרותם.Footnote 142 כן הייתה לו היכרות מסוימת עם ספרות פילוסופית לא יהודית מודרנית.Footnote 143
כאשר העתיק את מקום מגוריו לקרים מצא סולטנסקי כי רמת ההוראה בבתי המדרש בחצי האי היא ירודה יחסית לזו שהכיר בלוצק, וכי לא מונהגת בהם תכנית לימודים מסודרת.Footnote 144 בייחוד בלט לרעה מצבה של מערכת החינוך בקהילת צ׳ופוט-קלעה, שבה קבע כאמור סולטנסקי את מקום מושבו.Footnote 145 סולטנסקי עשה מאמצים למען שינוי מצבה של מערכת החינוך הקראית. בין היתר, הוא חיבר את ׳מגלת מטרות עז׳ (נשלם בצ׳ופוט-קלעה בשנת 1837).Footnote 146 המדובר במניפסט פדגוגי-מוסרי, שעיקרו התוויה של שיטות חינוך וכללי התנהגות הראויים לתלמידים, להוריהם ולמלמדיהם, בביתם, בבית המדרש, וכו׳.Footnote 147 במסגרת חיבור זה מציע סולטנסקי תכנית לימודים לבתי מדרש קראיים. תכניתו מחולקת לשבע מדרגות,Footnote 148 כדלקמן:
המדרגה הראשונה משיתחיל הנער ללמוד אלפא ביתא, עד שילמד את המקרא בהברה כשרה כראוי.
המדרגה השנייה משיתחיל הנער ללמוד תרגום התורה בלשון השגור בפיו, ויחזור שנית מבראשית עד ׳לעיני כל ישראל׳ [דב׳ לד 12].
המדרגה השלישית משיתחיל התלמיד ללמוד תרגום נביאים וכתובים, ויחזור שנית מבראשית עד סוף דברי הימים.
המדרגה הרביעית משיתחיל ללמוד דרך הדקדוק וידענו כראוי, דרך השיר ביתד והתנועה ושאר דרכי השיר והחרוז. וילמוד ספרי מליצה כגון בן המלך והנזירFootnote 149 ובחינות עולם ואיומה כנדגלותFootnote 150 ומשל הקדמוניFootnote 151 ואבן בוחן להרב קלונימוס ושירי בדרשיFootnote 152 וקערת כסףFootnote 153 וכדומה.
המדרגה החמישית משיתחיל ללמוד ס׳ רוח חן ושמנה פרקים להרמב״ם וס׳ מסכת אבות עם פירושיוFootnote 154 וקצת מספרי חכמת הטבע (פיסיקה).
המדרגה הששית משיתחיל ללמוד ספרי חכמות האלהות שהם מורה נבוכים ועץ חיים עם פרושו אור החייםFootnote 155 ומלחמות ה׳ להרלב״ג ועץ שתול להרב אלבוFootnote 156 וכדומה להם.
המדרגה השביעית משיתחיל ללמוד פרוש תורה וכתובים במבחר הפרושים להבין טבע וחמר דרך לשון הקדש והמובן בעניני מקראי קדש אם במצות אם במעלות ולדעת הסודות והרזים שבהם וטעמי המצות.
המדרגה השמינית משיתחיל ללמוד ספר המצות והדינים עד תשלומם ומתכונה החלק המעשית.Footnote 157
תכנית לימודים זו יש בה עניין מכמה וכמה צדדים. אתמקד כאן רק בחלקה המוקדש להוראת המדעים, ובמקומו של ׳רוח חן׳ בחלק זה.
ראשית, בפירוט החיבורים שיש ללמוד במדרגה החמישית, מציע סולטנסקי להורות לתלמידים רעיונות יסודיים בלוגיקה, במדעי הטבע (בכלל זה בתורת הנפש) ובאתיקה, בעזרת ׳רוח חן׳ ו׳שמונה פרקים׳. אמנם הוא מציע ללמוד גם ׳ס׳ מסכת אבות עם פירושיו׳, ׳וקצת מספרי חכמת הטבע (פיסיקה)׳, אך אינו מפרט לאילו פירושים וספרים כוונתו; אפשר שהעיון באלה הוא יותר בגדר רצוי מאשר הכרחי.
שנית, בשונה מרשימת הקריאה המדעית של אליהו בשיצי ומרשימות קראיות נוספות שהוצעו אחריו, רשימתו של סולטנסקי איננה כוללת ולו חיבור אחד המוקדש לחכמת ההגיון. גם מקצועות אחרים שהוצעו ברשימות קריאה מדעיות של חכמים קראיים מהמאות הקודמות, כמו מתמטיקה, נעדרים כליל מרשימתו של סולטנסקי. סולטנסקי מציין כי לנוכח פני הדור הכללתם של מקצועות אלה ושאר ׳חכמות חיצוניות׳ (ביניהם רפואה) בתכנית הלימודים תהיה בגדר אות מתה, וטוען שממילא לימודם אינו תורם לאמונתו הדתית של התלמיד.Footnote 158
שלישית, גם בתכניתו של סולטנסקי נלמדים לוגיקה ומדעי הטבע (מדרגה החמישית) לפני עיון בחיבורים בהגות פילוסופית-דתית (מדרגה שישית). כפי שאנו רואים, גם העיון בחיבורים בפרשנות מקרא ובהלכה נעשה לאחר לימודי המדעים. אפשר אפוא שהעיון בחיבורים מדעיים נועד לשרת גם את ההבנה של חיבורים הלכתיים, כגון ׳אדרת אליהו׳.Footnote 159
רביעית, סולטנסקי חורג במידה מסוימת מן המקובל בקרב מלמדים קראיים מדורי דורות ביחס למקום של לימוד המדעים בתכנית הלימודים: ענף מדעי אחד, אסטרונומיה מעשית, לא נלמד בשלב הביניים של תכנית הלימודים, אלא במדרגה השמינית, זו שבה מסתיים הלימוד. ייתכן שסולטנסקי רצה להדגיש בכך את חשיבותו של לימוד של ׳החלק המעשית׳ של חכמת התכונה, הנדרש לשם נדבך עיקרי וחשוב בחיי הקראים לדורותיהם, היינו: חישוב לוח השנה.Footnote 160
כלל הדברים: תכנית הלימודים שלפנינו נועדה לתקן את החינוך הקראי בשנות השלושים של המאה התשע עשרה. היא ניתנה על ידי אחד מהבולטים שבחכמי הקראים בעת החדשה המאוחרת, אשר עמד בקשרים עם משכילים. ואף על פי כן, לא טמון בה שום חידוש בכל הנוגע למקום הלימוד של מדעי הטבע ובאשר לתורות המדעיות הנלמדות במסגרת הוראתם – אלו עדיין מיושנות.
שילוב ׳רוח חן׳ בהוראת המדעים בקרים בשנות הארבעים והחמישים
במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובעשורים הראשונים של המאה העשרים חלו תמורות בחינוך הקראי. בקהלי הקראים שהיו נתונים לחסותה של רוסיה הצארית הונהגו רפורמות חינוכיות, ומעורבותו של השלטון הרוסי בהן הלכה וגדלה, כחלק מהצעדים שנקט לשם העלאת הריכוזיות של מערכות חינוך של קבוצות מיעוט באימפריה. מטרתן העיקרית של הרפורמות הללו הייתה העלאה של רמת מערכת החינוך, בין היתר על ידי פתיחתם והפעלתם של בתי ספר קראיים מודרניים.Footnote 161 גם החינוך הקראי המזרח אירופי שמחוץ לאימפריה הרוסית לא קפא על שמריו באותו הזמן.Footnote 162 ניצניהן של מגמות אלו החלו להופיע כבר בשליש השני של המאה התשע עשרה. פרט לתכניתו של שמחה בבוביץ לייסד בית ספר קראי מודרני בגוזלווא, בולטות יוזמותיו הפדגוגיות של שלמה בן אברהם ביים (1817?–1867).Footnote 163 בבית ספר מודרני בצ׳ופוט-קלעה שאותו הקים בשנת 1852, אימץ ביים שיטות לימוד אירופאיות, והנהיג תכנית לימודים שכללה, פרט למקצועות לימוד שהיו מקובלים בחינוך הקראי מדורי דורות, גם מקצועות לא מסורתיים, וביניהם השפה הרוסית.Footnote 164 ואולם בית הספר של ביים לא סחף אליו את תלמידיה הקראיים של קרים, ובסופו של דבר נסגר, בשנת 1857.Footnote 165 אכן, נראים הדברים כי בשנות הארבעים והחמישים של המאה עדיין ביכרו מרבית ההורים הקראיים בחצי האי לשלוח את בניהם לבתי מדרש מסורתיים. כפי שנראה עתה, בבתי מדרש אלה עסקו מלמדים בהוראה של ׳רוח חן׳.
אברהם בן יש״ר לוצקי (׳אב״ן יש״ר׳, 1792–1855) עמד בראש בית מדרש שפעל בשנות הארבעים בגוזלווא.Footnote 166 אב״ן יש״ר הגיע לגוזלווא יחד עם אביו בראשית המאה. הוא זכה לחינוך מעולה, והיה לאיש יודע ספר. אברהם לוצקי היה בקי בספרות הקראית והרבנית הביניימית. כן היה מעורה בנעשה בעולם המודרני שסביבו, בין היתר בזכות העובדה שלמד שפות רבות.Footnote 167 עם זה, גם אב״ן יש״ר המשיך להשתית את לימודי המדעים של תלמידיו על עיון בחיבורים במדעים אריסטוטליים ביניימים, ובראש ובראשונה על ׳רוח חן׳.
עיון באחת מאגרותיו של אב״ן יש״ר מלמד על החיבורים שבהם קראו חניכיו בבית מדרשו בגוזלווא בסוף שנות הארבעים.Footnote 168 מתברר כי רשימת הקריאה הבסיסית שהנהיג אב״ן יש״ר נשענה על תכנית הלימודים הקראית המסורתית, שלימודי המדע בה היו אלה שנהגו בקרב הקראים מדורי דורות: ׳יופי ותקון הכתיבה, עם קצת באור ענין ספרי התנ״ך, דקדוק לשוננו הקדושה, ס׳ רוח חן, מלות הגיון להרמב״ם, וס׳ האדרת עד סוף סדר העריות׳.Footnote 169 כפי שרואות עינינו, אב״ן יש״ר לימד מדעים אחרי הקריאה הראשונית בתנ״ך והוראת הדקדוק, ועשה זאת באמצעות ׳רוח חן׳ ו׳מלות ההגיון׳.
באגרת אחרת מדווח אב״ן יש״ר על רשימת קריאה שאותה הנהיג בראשית שנות החמישים, בהוראה למצטיינים מתלמידיו, אשר סיימו את תכנית הלימודים למתחילים.Footnote 170 נוסח הרשימה הוא כדלקמן:Footnote 171
מסלת הלמוד לבן זאב, מבוא למקראי קדש להנז׳,Footnote 172 בחינות עולם,Footnote 173 מליצת ישורון, לשון למודים, מליצה ללוצאטו, מבחר [לאהרון בן יוסף], אדרת אליהו, עקרים,Footnote 174 מורה נבוכים, הגיון לאבן כספי,Footnote 175 וחלק מההגיון לאבן רשד,Footnote 176 מונה מספר מאתי בחשבון,Footnote 177 ועד אחרון ס׳ מלחמות השם.Footnote 178
לא ניתן לדעת האם החיבורים המופיעים ברשימה זו ניתנים לפי הסדר שבו נלמדו בבית המדרש. בכל זאת, מעיון ברשימה עולות מספר מסקנות מעניינות בסוגיה שבה אנו דנים כאן.
ראשית, תלמידיו המצטיינים של אב״ן יש״ר, שכבר עיינו ב׳רוח חן׳ וב׳מלות ההגיון׳, לומדים חיבורים בהגות פילוסופית-דתית: ה׳עקרים׳, ׳מורה הנבוכים׳, וכפי הנראה גם ׳מלחמות השם׳ לרלב״ג. אפשר שההוראה הבסיסית של המדעים נועדה גם להכין את התלמידים לעיון בחלקים הפילוסופיים של ׳אדרת אליהו׳.
בנוסף, תכנית הלימודים לתלמידים שהתקדמו בלימודיהם כוללת חיבורים מדעיים שאינם כלולים ברשימת הקריאה המדעית למתחילים. כאמור, לא ברור האם חיבורים אלה נלמדו לפני העיון בחיבורים בהגות פילוסופית-דתית. מכל מקום, הם לא עוסקים בתחומים העיקריים שבהם מטפל ׳רוח חן׳, הווה אומר: מדעי הטבע, אלא במתמטיקה ובלוגיקה ביניימית.
לבסוף, הרשימה כוללת ארבעה חיבורים משכיליים: ׳מסלת הלמוד׳, שהוא הראשון מבין שני חלקיה של ׳בית הספר׳, מקראה לתלמידים מאת יהודה ליב בן זאב (1764–1811),Footnote 179 ׳מליצת ישורון׳ לשלמה לויזון (1788–1822),Footnote 180 ו׳לשון למודים׳ וקיצורו ׳ספר המליצה׳ לרמח״ל, חיבורים ברטוריקה עברית.Footnote 181 בחירתו של אב״ן יש״ר לעיין בחיבורים משכיליים עם תלמידיו איננה בגדר חידוש: ידוע לנו כי כבר בשנות העשרים והשלושים של המאה התשע עשרה אימצו מלמדים קראיים, בקרים ומחוצה לה, ספרים מאת מחברים רבניים משכילים.Footnote 182 מכל מקום, החשוב לעניינו הוא שחיבורים אלה שולבו כמסתבר בחלקים של תכנית הלימודים המוקדשים לדקדוק, למוסר, ולרטוריקה, אך לא באלה הנוגעים להוראה של לוגיקה ומדעי הטבע.Footnote 183
אחד מן התלמידים שיצקו מים על ידיו של אב״ן יש״ר היה יהודה בן שלמה אוזון (1836–1893).Footnote 184 כשבגר שימש אוזון בעצמו כמלמד בבית מדרש בגוזלווא. אחד מתלמידיו הבולטים, שמואל פיגיט (1849–1911),Footnote 185 מדווח על חומרי הלימוד שבהם עיין בבית מדרשו של מורו, לאחר שהשלים את השלב הראשוני והבסיסי של חובת הקריאה שלו, הווה אומר, ׳מקרא ותרגום כל התנ״ך בסדר׳:
דקדוק של קאלימאני,Footnote 186 וס׳ רוח חן המיוחס בטעות להרב שמואל אבן-תבון,Footnote 187 ומלות הגיון להרמב״ם ז״ל. ואחריהם החלותי לקרוא בס׳ המבחר לר׳ אהרן הא׳ נ״ע.Footnote 188
כפי שניתן להיווכח, ברשימת הקריאה המדעית שבה היו מחויבים חניכיו של אוזון בשלב המוקדם של לימודיהם, אין הפתעות: לא מבחינת מקום הלימוד של המדעים ולא מצד החיבורים המשמשים להוראתם. על אף שפיגיט אינו מציין זאת במפורש, מסתבר שהוא וחבריו עיינו ב׳רוח חן׳ בעזרת ׳ארש קדם׳, ביאורו של יצחק בן מרדכי כהן על ׳רוח חן׳.Footnote 189 כן ייתכן שבעיוניהם ב׳מלות ההגיון׳ נסתייעו ב׳אגרת דוד מרדכי׳, ביאורו הנזכר של מרדכי כוכיזוב על ׳מלות ההגיון׳.Footnote 190
כעבור שתי שנות לימוד בבית מדרשו של אוזון בגוזלווא, שב שמואל פיגיט לעיר הולדתו צ׳ופוט-קלעה, והמשיך את לימודיו אצל מלמד אחר, בעיר הסמוכה, בחצ׳יה-סראי (Bakhchisarai).Footnote 191 חצי שנה לאחר מכן, כאשר עבר אוזון לעיר זו ופתח בה בית מדרש, שב פיגיט ללמוד לפני מורו משכבר הימים.Footnote 192 יחד עם יתר עשרים התלמידים בבית המדרש, שהיו ׳מבני העשירים׳,Footnote 193 חזר ולמד פיגיט את החיבורים שבהם עיין כבר בבית המדרש בגוזלווא.Footnote 194 או אז עברו התלמידים לשלב מתקדם יותר של לימודיהם, שבמסגרתו עיינו בשורה של חיבורים בתחומים שונים, לפי הסדר הבא:
ס׳ המספר להרב אב״ן יש״ר ז״ל בכ״י את החלק הראשון,Footnote 195 ואחריהם ספר האדרת לר׳ אליהו בשייצי (דינים), וס׳ מסלת הלמוד כל הג׳ חלקים להרב בן זאב ז״ל, וספר מליצת ישרון, וספר בחינת עולם להפניני זצ״ל, וס׳ ארבע כסות לר׳ שלמה פפנהיים ז״ל,Footnote 196 וס׳ חבות הלבבות. אחרי כל אלה למדנו קצת מהגיון של אב״ן כספ״י הנקרא צרור הכסף בכ״י,Footnote 197 ובסוף למדנו בס׳ עץ החיים לר׳ אהרן האחרון זצ״ל חקירה על אלהיות, ובכן חתמנו.
כפי שאנו רואים, ברשימת קריאה זו, או לפחות באלה מהיבטיה המעניינים אותנו כאן, פוסע אוזון בעקבות תכנית הלימודים של מורו. ראשית, מצד חומרי הלימוד במדעים, אוזון לא כלל ברשימתו ספרים העוסקים בתורות מודרניות בלוגיקה ובמדעי הטבע. היפוכו של דבר: כמו לוצקי גם אוזון לימד חיבור בלוגיקה אריסטוטלית, שהוא מקיף יותר מ׳מלות ההגיון׳, אך כולל תכנים מיושנים, היינו: ׳צרור הכסף׳ ליוסף אבן כספי. גם חיבוריהם של הסופרים העבריים המשכיליים ששובצו ברשימת הקריאה לא נתנו בידי התלמידים ידע מדעי מעודכן. והעיקר: אוזון לימד חיבורים שהבנתם מחייבת את לימוד התורות המדעיות המוצגות ב׳רוח חן׳, בראש ובראשונה ׳עץ חיים׳.
מן האמור נמצאנו למדים כי תכניות הלימודים במערכת החינוך הקראית המסורתית בקרים בשנות הארבעים, בשנות החמישים, וגם בראשית שנות השישים של המאה התשע עשרה, נמצאו בתקופת מעבר. מחד, הוכנסו אליהן חיבורים משכיליים רבניים. מאידך, חיבורים אלה לא הקנו ללומדיהם ידע מודרני בלוגיקה ובמדעי הטבע. חומרי הלימוד בתחומים אלה נשארו מיושנים. הם כללו את ׳רוח חן׳ ו׳מלות ההגיון׳, ולעיתים גם העשירו את ידיעותיהם של התלמידים בלוגיקה אריסטוטלית, באמצעות חיבורים בינימיים מתקדמים יותר. העיון בחיבורים אלה עדיין נועד להניח את המצע להבנתם של חיבורים בהגות פילוסופית-דתית, ואולי גם בהלכה קראית.
סיכום: ׳רוח חן׳ כחיבור קנוני בלימוד הקראי של המדעים
בסיכום הדברים ראוי לשאול: כיצד ניתן להסביר את ההתמדה הקראית בשימוש ב׳רוח חן׳ להוראת מדעים במשך תקופה כה ארוכה – למעלה מחמש מאות שנים - ובתפוצות שונות של קהילותיהם? ומדוע זה המשיכו ללמוד את ׳רוח חן׳ גם כאשר האריסטוטליזם ירד מן הבמה והוחלף במדע החדש?
קצה חוט למענה על שאלות אלו ניתן לשאוב מדיונו של דניאל לסקר בשאלת הצמדותם של אינטלקטואלים קראיים במזרח אירופה ובקרים במדע ישן במאות השבע עשרה – השמונה עשרה.Footnote 198 לסקר הציע כי בבסיס עמדתם של קראים אלה, מעצם היותם בקונפליקט מתמיד עם מתנגדיהם הרבניים, היתה מגמה של שמרנות ושל שימור של דתם ושל התיאולוגיה המצויה בבסיסה. ממילא גם לא יכלו להרשות לעצמם לזנוח את המדע שעליו נשענת תיאולוגיה זו. מן המחקר שאת תוצאותיו הצגתי לעיל מתברר כי שיקולים ואילוצים אלה הותירו חותם גם על לימוד המדעים במערכת החינוך הקראית המסורתית. מלמדים קראיים, אשר דבקו ביצירה פילוסופית-דתית והלכתית שנתהוותה בביזנטיון בשלהי ימי הביניים ושהתבססה על מדעים אריסטוטליים, היו מחוייבים לשלב בתכניות הלימודים שהנהיגו עיון בחיבורים המשמשים כמבוא למדעים אלה, אפילו כשתכניהם של אלה היו כבר מיושנים. כמו יהודים רבניים בסביבות תרבותיות אחרות, מצאו הקראים את ׳רוח חן׳ כחיבור אטרקטיבי במיוחד ללימוד של רעיונות יסודיים במדעים, ובעיקר במדעי הטבע האריסטוטליים.
חיזוק והשלמה לדברים אפשר להוציא מתוך בחינה של שאלת הדבקות הקראית ב׳רוח חן׳ מזווית הראייה של חקר הקנון. בספרו People of the Book: Canon, Meaning and Authority, דן משה הלברטל בסוגים אחדים של קנון. אחד מאלה, שאותו כינה הלברטל בשם ׳קנון פורמטיבי׳, הנו קנון אשר נלמד, נקרא, נמסר ונתפרש, שימש מרכיב יסודי בתכנית הלימודים, וסיפק לקהילות של קוראיו אוצר משותף של מונחים ושל תכנים רעיוניים.Footnote 199 מרכיביו העיקריים של הקנון הפורמטיבי היהודי היו המקרא וטקסטים הלכתיים.Footnote 200 מעמדם הסמכותי של טקסטים אלה בקהילות היהודיות היה, ככלל, מובנה. בקהילות קוראים מצומצמות יותר כלל הקנון הפורמטיבי היהודי גם חיבורים נוספים, שלהם לא יוחסה מעולם קדושה, אך שנתפסו כטקסטים שנתחברו על ידי מלומדים ברי סמכא, שחיו בזמן ובמקום מסוימים, ושניתן להתייחס באמון לחיבוריהם.Footnote 201 חלק זה של הקנון הפורמטיבי כלל גם חיבורים בפילוסופיה.Footnote 202 בעקבות הצעתו של א׳ שיר, ניתן להבחין בתוך החלק הפילוסופי של הקנון הפורמטיבי בין שני סוגי משנה נוספים של קנונים.Footnote 203 הסוג הראשון הוא של ׳קנון מסגרת׳ (’framework canon‘), דהיינו, קנון ׳אשר כולל אמונות, גישות, ונרטיבים שמעצבים את המסגרת לשיח עתידי בתוך קהילה ומבנה את המונחים שלו׳.Footnote 204 לקנון זה השתייכו חיבורים בהגות פילוסופית-דתית, כגון ׳מורה הנבוכים׳, ׳הכוזרי׳, ואצל הקראים: ׳עץ חיים׳. הסוג השני הוא של ׳קנון מכין׳ (׳propaedeutic canon׳). קנון זה כולל חיבורים ׳המאפשרים לתלמיד להפוך לקורא מוצלח בקנון המסגרת׳.Footnote 205
במחקר על ההיסטוריה של הקריאה ב׳רוח חן׳ בקהילות יהודיות רבניות וקראיות באירופה ובביזנטיון בשלהי ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, הצעתי כי רבים מקוראיו של ׳רוח חן׳, ובכללם מעיינים קראיים בסביבות התרבותיות שנבחנו במאמר זה, בחרו לקנות לעצמם השכלה במדעים אריסטוטליים דווקא באמצעות ׳רוח חן׳, משום שהתייחסו אליו כאל טקסט פורמטיבי פילוסופי-מדעי מכין, היינו, כחיבור יסודי ומהותי, הכולל ידיעות אמיתיות בתחומי התוכן המדעיים שבהם הוא עוסק, שהוא בעל מעמד סמכותי בעניינן, ונועד להכין את המעיינים בו לעיין בחיבורים קנוניים ולא קנוניים, בהגות פילוסופית-דתית, המבוססים על מדעים אריסטוטליים.Footnote 206 הפרטים ההיסטוריים שיש בידינו על התקבלותו של ׳רוח חן׳ אינם מאפשרים להצביע על הקוראים הראשונים אשר התייחסו אליו כאל טקסט קנוני.Footnote 207 אך מכל מקום נראים הדברים כי ככל טקסט קנוני אחר, את עיקר מעמדו הסמכותי קנה ׳רוח חן׳ בתהליך דינאמי ממושך של משא ומתן מתמיד בין נושאים ונותנים שונים, במשך דורות על דורות בתוך קהילות קוראיו.Footnote 208 בכל הנוגע להתייחסות ל׳רוח חן׳ כבעל מעמד קנוני בקרב הקראים, הרי שלזו היו מספר ביטויים בולטים, בראש ובראשונה שילובו בהוראה של מדעים,Footnote 209 מסירה ואף יצירה של פרשנות עליו,Footnote 210 וכן התמדה בשילובו במערכת החינוך ובמסירה ועיון בפירושים עליו במשך זמן ארוך, וגם לאחר שהועבר מסביבה תרבותית קראית אחת לאחרת.Footnote 211 זאת ועוד: ההתמדה בלימוד הקראי של ׳רוח חן׳ בתקופות מאוחרות מאוד, שבהן כבר נזנחו התורות המדעיות המוצגות בו, יכולה אף היא להיחשב כסממן של מעמדו הקנוני. כפי שמצאה ר׳ סלע-שפי, ׳ההיסטוריה מראה, שקשה לתרבויות ״להיפטר״ ממה שקיבל כבר מעמד קנוני׳.Footnote 212 קושי זה נובע בין היתר משום שהלימוד של החיבור הקנוני יוצר את ההמשכיות של הקהילה עם עברה ומבסס אותה, וכל שינוי בלימוד זה מהווה ואף נתפס בעיני הקהילה כשינוי בזהותה התרבותית.Footnote 213 לאור זאת מותר להציע כי הצמדותם של הקראים ל׳רוח חן׳ בשעה של תמורות מדעיות ושל משבר תרבותי הנה ביטוי מובהק של יחסם לטקסט שמעמדו הסמכותי לא היה נתון לערעור, הואיל והיווה נקודת מוקד לזהותם.Footnote 214
מעניין אפוא לשאול עתה: האם המשיכו הקראים ללמד מדעים באמצעות ׳רוח חן׳ כאשר התבססו בתי הספר החדשים הקראיים בקרים וברוסיה בשליש השלישי של המאה התשע עשרה ובשליש הראשון של המאה העשרים? דיון בשאלה זו, החייב להיעשות על רקע בחינה כוללת של הוראת המדעים במערכת החינוך הקראית המתחדשת, נמצא מחוץ לגבולותיו של מאמר זה. עם זה, אציין לסיום כי ישנן בידינו ראיות לכך שמלמדים קראיים, הן באימפריה הרוסית והן מעבר לה, המשיכו ללמד מדעים באמצעות ׳רוח חן׳ במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.Footnote 215 ראיה אחת לכך עולה מתוך כתבה מפרי עטו של שמעון יהודה סטאניסלאווסקי (1849–1921), אחד המשכילים היהודיים הבולטים ברוסיה של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים.Footnote 216 בכתבתו, שראתה אור מעל דפיו של גליון ׳המליץ׳, כשבוע לפני חג החנוכה של שנת תרמ״ט (1888), מדווח סטאניסלאווסקי על ביקור שערך, לבקשת אחד ממכריו, בבית מדרש קראי בעירו יקטרינוסלב.Footnote 217 בראש בית המדרש עמד שמואל פיגיט.Footnote 218 סטאניסלאווסקי מספר כי פיגיט הציג בפניו את ספרייתו הפרטית. ספריה זו כללה שבעה עשר חיבורים בכתבי יד (שאת חלקם העתיק פיגיט עצמו).Footnote 219 סטאניסלאווסקי נוקב בשמותיהם של החיבורים, ומצרף תיאור קצר של כל אחד מהם. החיבור השלישי ברשימה הוא ׳ארש קדם׳, ביאורו של יצחק בן מרדכי על ׳רוח חן׳.Footnote 220 בתארו את החיבור מציין סטאניסלאווסקי כי ׳רוח חן׳, ׳המכלכל בקרבו באור מלות הפיליסופיות בס׳ המורה ושאר ספרי מחקר׳, וכן ׳מלות ההגיון להרמב״ם, המה ספרי חנוך בבתי הספר להקראים׳.Footnote 221
