מאמר זה דן בדעותיהם של כמה מהפילוסופים היהודיים בימי הביניים, ומשה בן יהודה (רמב״י)Footnote 1 בראשם, בנוגע למספר הגלגלים השמימיים ובהשלכותיו הפרשניות והתיאולוגיות של מספר זה. אראה שרמב״י היה מודע לדעות סכולסטיות בנושא, הזכיר אחת מהן בספרו אהבה בתענוגים (להלן אב״ת) ואולי אף אימצה.
תמונת העולם המדעית של ימי הביניים, שהתבססה בעיקרה על אריסטו (384–322 לפנה״ס) ובמידה רבה גם על תלמי (קלאודיוס פתולומאיוס 85–165 לערך),Footnote 2 כללה ארבעה יסודות המקיפים זה את זה,Footnote 3 אשר מסביבם נעים גלגלי ענק שקופים, שבהם תקועים הכוכבים. גלגלים וכוכבים אלו עשויים מחומר חמישי זך ושקוף, הוא האת׳ר, שבניגוד לארבעת החומרים של היסודות של העולם הארצי, לא חלים בו כל שינויים ולא מתהווים בו או ממנו עצמים חדשים ואף לא מתכלים, אלא הוא נצחי במתכונתו. מספר הגלגלים אצל אריסטו היה רב, כחמישים,Footnote 4 אך בימי הביניים הוא הצטמצם והועמד על מספר נמוך יותר.Footnote 5 מספר הגלגלים נמנה בראש ובראשונה על פי מספר הכוכבים ומספר הגלגלים בהם תקועים הכוכבים השונים: שבעת כוכבי הלכת וכל כוכבי השבת. לפיכך מספר הגלגלים המינימאלי שעליו דובר בימי הביניים הוא שמונה גלגלים עיקריים, כאשר לרובם יש כמה גלגלי משנה המסבירים את תנועת מיקום הכוכבים בהתאם לתצפית האסטרונומית.Footnote 6 רוב האסטרונומים של ימי הביניים קיבלו גם גלגל נוסף תשיעי, הגלגל החלק או הגלגל היומי, החובק בתוכו את שאר הגלגלים, ומניע אותם בתנועה היומית.Footnote 7
במסורת הפילוסופית היהודית שלאחר הרמב״ם התקבלה בדרך כלל דעתו שקיימים תשעה גלגלים עיקריים. העובדה שאצל הראב״ע קיימים רמזים לקיומם של עשרה גלגלים לא זכתה לתשומת לב מרובה במסורת זו, למרות השפעתו הגדולה בסוגיות אחרות, ובעיקר באסטרולוגיה.Footnote 8 מאידך, בסכולסטיקה הנוצרית, על אף שמציאותו של גלגל תשיעי לא התקבלה על הכל, שיטות רבות מנו עשרה גלגלים ואף יותר.
השיקולים של הוגי ימי הביניים למניית גלגלים נוספים מעבר לשמונה גלגלים היו בחלקם אסטרונומיים ובחלקם תיאולוגיים ופרשניים. השיקולים האסטרונומיים נולדו מהרצון להסביר מבחינה מדעית את התצפית על אודות תנועת הכוכבים. השיקולים התיאולוגיים נולדו מתוך שאלת מעמדם של השמים ביחס למלאכים ולאל, ולהיות השמים משכנה של האלוהות הנצחית. השיקולים הפרשניים נולדו מתוך הרצון להתאים בין הכתובים ובין תמונת העולם המדעית. כתובים אלו היו בעיקר פרקי הבריאה, והפרקים התיאוריים של המרכבה והשמיים בנביאים ובכתובים. מאמר זה יתמקד בשיקולים הפרשניים, שבדרך כלל לא עמדו כנגד השיקולים האסטרונומים אלא נוספו עליהם.
בעיית מהות הרקיע הנברא ביום השני והמים שמעל השמים
ספר בראשית פרק א פסוק ו מתאר כיצד ביום השני האל הפריד בין מים למים על ידי יצירה הרקיע: ״ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים״. אולם אם הרקיע שנברא ביום השני הוא עולם הגלגלים והכוכבים, לא ברור כיצד יכולים לשכון מים בעולם העל ירחי, העשוי מיסוד חמישי בלבד. ואכן, כבר הראב״ע בפירושו לתורה הסביר שהרקיע שנברא ביום השני אינו עולם הגלגלים:
ויאמר - אמר הגאון על הרקיע דברים שלא היו. רק פירושו- דבר נטוי כמו ׳וירקעו׳ (שמות לט:ג), ׳ארקעם׳ (ש״ב כב:מג), וכן ׳וימתחם כאהל לשבת׳ (ישע׳ מ:כב). ומה נכבד דבר האומר שקצות השמש עם קצות מימי אוקינוס. וזה הרקיע הוא האויר. כי כאשר התחזק האור על הארץ ורוח יבש מהארץ, נהפך הלהט ונעשה הרקיע. וכן אמר במזמור (תה׳ קד:ב-ג): ׳נוטה שמים כיריעה׳ ׳המקרה במים׳. והזכיר העבים והרוח ויסד ארץ, והיא גבוה על המים וכן כתב: ׳כי הוא על ימים יסדה׳ (שם, כד:ב), ׳לרקע הארץ על המים׳ (שם, קלו:ו) וכן כל הולך אל הים יורד יקרא, וטעם ׳הקורא למי הים׳ (עמ׳ ה:ח, ט:ו). שיעלו, והם עננים. ואחר כן ׳וישפכם׳.Footnote 9
אולי בעקבות הראב״ע, גם הרמב״ם מפרש במוה״נ ב:ל כי אין הרקיע של בראשית א:ו מתייחס לעולם האסטרונומיה, אלא לאויר ולאידים הסמוכים לחלקיו השונים.Footnote 10 לפי פרשנות זו אין צורך להסביר כיצד קיימים מים בעולם הגלגלים, כי הרקיע שנברא ביום השני אינו עולם הגלגלים אלא האויר, שמעליו ומתחתיו נמצאים מים במופעים שונים.
הבעיה בפרשנות זו שהיא אינה מתיישבת בקלות עם הפסוק בתהילים פרק קמח:ד: ״הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים״, העוסק במלאכים ובצבא השמים. ממזמור זה משתמע שהמים מעל השמים נקשרים עם שמי השמים, המלאכים, צבא השמים, השמש וכל כוכבי האור, קרי גם עם עולם הגלגלים. הראב״ע פתר בעיה זו כך:
זה המזמור נכבד מאד ויש בו סודות עמוקים. ועתה החל לדבר על שני עולמות האחד העולם העליון, והוא העולם הרחב והגדול, ואחר כן הזכיר עולם השפל שהוא כמו הנקודה במחשבת החושב בעגולה גדולה. והחל לאמר: ׳הללויה, אתם מן השמים- הללוהו במרומים׳, והטעם- אתם הדרים בשמים המרומים, והם שמי השמים... ׳הללוהו כל מלאכיו׳ - הם שאינם גופות, ואחר כן כל צבאיו והם גופות טהורות ולא מורכבות, והם הכוכבים הרבים שהם בגלגל המזלות. ואחר כן הזכיר המשרתים, והזכיר בתחלה שמש וירח, כי הם המושלים. ואחר כן הזכיר כל כוכבי אור, בעבור שיש להם אור גדול בעבור היותם קרובים אל הארץ. ואחר כן הזכיר שמי השמים והוא כדור אש שהוא סמוך אל כדור הלבנה, ואחר כן הזכיר כדור הסגריר והמים אשר מעל השמים עד כה גבול העולם העליון. והנה החל בנכבד והשלים בנבזה, והפך זה עשה בהזכירו העולם השפל, ואמר על העולם העליון הדרים בו- יהללו.Footnote 11
פירושו של הראב״ע אינו מחוור כל צרכו אך נראה שהוא מבדיל בין ׳שמים׳ ל׳שמי השמים׳: בעוד ׳השמים׳ הם שמי הארץ כי הם מתייחסים לחלק התחתון ביותר של העולם העליון הקרוב ביותר לארץ, קרי לכדור הסגריר, הוא האויר, שאותו הראב״ע זיהה עם הרקיע שנקרא ביום השני, ׳שמי השמים׳ הם השמים העליונים, החל מכדור האש.Footnote 12 אם כך, הראב״ע חוזר בפירוש זה על הטענה שהזכיר בסיפור הבריאה לפיה המים שמעל השמים אינם מתייחסים לעולם הגלגלים, אלא לשמי הארץ. על פי פירושיו השונים של הראב״ע נראה שלדעתו אמנם השמים התחתונים נקראים במקרא בדרך כלל ׳רקיע׳, ואילו השמים העליונים נקראים ׳שמים׳, והם כוללים את הגלגלים,Footnote 13 אך שמות אלו עשויים להתחלף מ׳רקיע׳ ל׳שמים׳, ומ׳שמים׳ ל׳שמי השמים׳.
הרמב״ם התעלם מן הפסוק בתהילים קמח:ד, אך בדומה לראב״ע, גם הפריד בין ה׳רקיע׳- הוא האויר, ו׳השמים׳- הוא עולם הגלגלים, ואף טען ששתוף השם גורם לכך שלפעמים הרקיע נקרא ׳שמים׳, וההפך, לפעמים השמים האמיתיים נקראים ׳רקיע׳.Footnote 14 אף על פי שהוא מפרש את הביטוי ׳השמים ושמי השמים׳ בדברים י:יד, באופן ממנו משתמע שהשמים הם שמונת הגלגלים בעלי הכוכבים, ושמי השמים מתייחסים לגלגל התשיעי החלק,Footnote 15 אין פירוש זה יכול להתיישב עם המים שמעל השמים, ולכן סביר להניח שהיה סומך את ידיו על פירוש הראב״ע לפסוק בתהילים קמד, קרי במקרה זה הוא היה מפרש את השמים כשם נרדף לרקיע, הוא האויר.
רוב הפילוסופים היהודיים של ימי הביניים שנדרשו לסוגיית הרקיע והמים שמעל השמים חזרו לפרשנות של הרמב״ם (והראב״ע), לפיה הרקיע הוא האויר.Footnote 16 בניגוד לכך, אצל הסכולסטיקנים כבר במאה ה- 13 חלק קטן בלבד קיבל פרשנות זו. רובם סברו שהרקיע שנברא ביום השני זהה עם עולם הגלגלים בכללו או למצער עם גלגל כוכבי השבת.Footnote 17 כדי להסביר כיצד יתכנו מים בעולם שמעל לגלגלים הם פירושו את המושג מים שלא על דרך הפשט, וקישרו אותם לשאלה האם הרקיע מוצק או גמיש, כפי שנראה מאוחר יותר.Footnote 18
במאות ה-14 וה-15, הרלב״ג, יצחק הישראלי מטולדו, אברבנאל, ור׳ יצחק עראמה, הם בין היחידים במסורת היהודית שסברו שהרקיע הנברא ביום השני הוא עולם הגלגלים. ביקורתו של רלב״ג על האסטרונומיה של תלמי,Footnote 19 והתיאוריה שהוא הציע בדבר חומר בלתי שומר תמונתו הנמצא בין גלגל לגלגל, אפשרה לו לזהות את המים הנמצאים מעל הרקיע עם אותו חומר גמיש, ולא עם מים ממש.Footnote 20 אברבנאל אמנם דחה את עמדת רלב״ג בשאט נפש, בשל היותה מיוסדת על בריאה יש מיש ולא על בריאה יש מאין,Footnote 21 אך סבר כמוהו שהרקיע מתייחס לעולם הגלגלים. לטענתו, בעוד שביום הראשון נברא יש מאין גלגל אחד מקיף, הרי שבריאת הרקיע ביום השני מסמנת את בריאת שאר הגלגלים יש מיש מהגלגל המקיף. את המים הוא הסביר באופן אלגורי כמילה משותפת שמשמעה הגלגל המקיף העבה, טרם שנתפרד לשאר הגלגלים.Footnote 22
לפי ר׳ יצחק הישראלי הרקיע הוא השטח הקעור של גלגל הירח, והמים היא מילה משותפת לכלל החומר, ללא קשר לסוגו: עליון או תחתון.Footnote 23 ר׳ יצחק עראמה מאמץ את דעתו של יצחק הישראלי שהרקיע הוא החלק הקעור של גלגל הירח, והמים היא מילה משותפת שמשמעה הנמצאות כולם.Footnote 24
יושם אל לב להבדל בין פירושי רלב״ג ואברבנאל מחד, ויצחק הישראלי ועראמה מאידך. האחרונים אמנם דוחים את הסבר הרמב״ם שהרקיע הוא האויר, אבל בסופו של דבר אינם כוללים במושג הרקיע את הגלגלים עצמם, אלא רק את גבולם התחתון. לפיכך רק על פי פרשנותם של רלב״ג ואברבנאל עולה השאלה: אם השמים הם הגלגלים מהו אפוא ׳רקיע השמים׳ ו׳שמי השמים׳? יחד עם זאת, גם לפי השיטות המפרידות בין השמים כאויר ושמי השמים כגלגלים, עולה השאלה מה כוללים שמי השמים? היא קשורה לסוגיה האסטרונומית בנוגע לכמות הגלגלים, והאם ניתן לחלק אותם לקבוצות משנה. כפי שראינו, למשל, הרמב״ם מפריד בין המונחים ׳שמים׳ ׳ושמי השמים׳ בפירוש לדברים י:יד, כמתייחסים להפרדה שבין כל הגלגלים והגלגל התשיעי. שאלה נוספת היא אם קבוצות המשנה של הגלגלים משקפות הבדלים מהותיים ביניהם? יש לזכור שלפי אבן רשד כל הגלגלים שווים במהותם ואיכותם והם כמו איברים שונים של גוף אחד.Footnote 25
כמה גלגלים יש בעולם העליון?
מה כוללים ׳השמים העליונים׳ בנוסח של הראב״ע, או ׳השמים האמתיים׳ בנוסח של הרמב״ם? מפירושו לתהילים נראה שהראב״ע סובר ששמים אלה הם קודם כל הגלגלים והכוכבים, אך גם המלאכים, ועניין זה ידון בהמשך. אולם כמה גלגלים קיימים אצל הראב״ע? במספר מקומות עולה שהראב״ע לא דיבר רק על תשעה גלגלים, אלא כלל גלגל נוסף. בפירושו לספר תהילים ח:ד הוא כותב: ׳כי ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת, והמעין השמיני לצבא גדול, והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב, והעשירי כסא הכבוד, על כן כתב מעשה אצבעותיך, כי הם עשר׳.Footnote 26 מה טיבו של גלגל עשירי זה? בפירוש הארוך לשמות כ: יד כותב הראב״ע:
אמר אחד מחכמי הדור: ידענו כי תשעה גלגלים הם כנגד תשעה מספרים שהם עיקרי כל מספר. וככה אלה התשעה דברים. והנה הדבור הראשון שאיננו ממספר התשעה, שהוא כנגד כבוד השם הנכבד המדבר, כאשר הוא האחד במספר העשרה. והנה הדבור השני שהוא ׳לא יהיה לך׳ (שמות כ:ג), הוא כנגד הגלגל העליון, שהוא מוליך כל הגלגלים הפך תנועתו ממזרח למערב בעשרים וארבע שעות. ואמר כנגדו ׳אלהים אחרים׳ (שם), להודיע כי בכח השם ירוצון הגלגלים, ורבים חשבוהו שהוא הבורא, בעבור שאיננו גוף. והדבור השלישי שהוא ׳לא תשא׳ (שם, פס׳ ד), כנגד גלגל המזלות, ששם כל צבא השמים, חוץ מהמשרתים השבעה. והנה הגוף הנכבד מקיף כל הגופות וצורתם, שהם שמונה וארבעים, ונראה כח השם לעין. ויש מקומות בגלגל הזה שיש שם כוכבים רבים ומקומות אין כוכב בהם ואין יכולת באדם לדעת זה הסוד.Footnote 27
ראב״ע מקביל בין עשרת הדברות לגלגלים. הדיבור השני- לא יהיה לך אלהים אחרים- הוא כנגד הגלגל התשיעי, הוא הגלגל היומי, שתנועתו הפוכה לתנועת שאר הגלגלים. המקבילה בין גלגל זה לעבודה זרה מוסברת על ידי הראב״ע בשל העובדה שרבים חשבו שגלגל זה, בשל היותו חסר גוף, הוא הבורא. קשה להסביר את דברי הראב״ע שלגלגל התשיעי אין גוף, שהרי כיצד ניתן לדבר על תנועה ממזרח למערב אם אין לו גוף? על כל פנים יש לשים לב גם לעובדה שראב״ע אינו דן כאן בדיבר הראשון, ובשאלה האם יש לו מקבילה גלגלית או לא. אך משמות ג:טו, עולה בבירור שראב״ע סבר שיש עשרה גלגלים: ׳וככה הגלגלים תשעה שהם גופות נכבדות עומדות, והעשירי שהוא קדש נקרא כן בעבור שכוחו בכל כסא הכבוד והוא התקיף וכל הגופות מקיף׳.Footnote 28
מהו הגלגל העשירי ומה טיבו, והאם הוא גופני או לא? האם ראב״ע היה עקיב ואכן סבר שקיימים עשרה גלגלים, שהרי במקומות רבים בחיבוריו ראב״ע מדבר על שמונה גלגלים או תשעה גלגלים בלבד? סביר להניח שאם הגלגל התשיעי אינו גוף בודאי שהגלגל העשירי אינו גוף וכך ניתן להסביר את השינויים במספר הגלגלים במקומות שונים בכתבי הראב״ע: אם הגלגל העשירי, ואולי גם התשיעי אינו גופני, הרי כאשר הוא מדבר על שמונה גלגלים הוא מדבר רק על אלו הגופניים, ולא על הגלגלים שאינם גופניים. הגלגל התשיעי או העשירי מקיף את כל העולם וכיוון שהגלגל האחרון מקיף ואינו מוקף, אין לו מקום מבחינת ההגדרה האריסטוטלית, ואולי זאת כוונתו של ראב״ע באומרו באגרת חי בן מקיץ על הגלגל התשיעי ״ולא יודע שעור קומתו״.Footnote 29
כדי לעמוד עוד על טיבו של הגלגל העשירי בדברי הראב״ע, יש להבין מה משמעות הכינוי ׳כסא הכבוד׳, בו מתואר גלגל זה. אולם קודם לכן יש לשים לב גם להשפעת ר׳ שלמה אבן גבירול בנושא, שהרי מתיאורי הגלגל העשירי של ראב״ע ברור שהוא הושפע מתפיסת גלגל השכל הנמצא אצל אבן גבירול בשיר כתר מלכות. לפחות שנים מתיאורי גלגל השכל בכתר מלכות נמצאים בתיאורי ראב״ע את הגלגל העשירי: כינוי הגלגל כקודש לה׳, ותיאור הקשר של הגלגל עם המלאכים, ובעקיפין אף עם כסא הכבוד.Footnote 30 אולם היכולת להבין את כוונת הראב״ע על פי תיאורי הגלגל העשירי של אבן גבירול מוגבלת כיון שגם אצל אבן גבירול אין הסבר לטיבו גלגל זה. בנוסף, גלגל השכל לא מוסבר מחוץ לשירת הקודש, ואין לו זכר במקור חיים. כל שניתן להגיד עליו שהוא מקיף את הגלגל התשיעי, ומזיוו נוצרו המלאכים.
השמים ככסא הכבוד
כאמור, מהפירוש לדניאל עולה כי לדעת ראב״ע השמים העליונים כוללים לא רק את הגלגלים והכוכבים אלא גם את המלאכים. אמנם המלאכים הם חסרי גוף, ולכאורה הם אינם יכולים להיות מזוהים עם שמי השמים אך אף על פי כן ראב״ע טוען כך במפורש בפירושו לדניאל י:כא:
נאום אברהם המחבר: הנה נא הואלתי לדבר האחד שהוא טרם החשבון, הוא מפאה אחת סבת כל החשבון, ומפאה אחרת הוא כל החשבון, לא יוסיף ולא יגרע, והוא סבת כל תוספת וחסרון, והוא לא יקבל כפל ולא חילוק, והוא סבת שניהם. וזה האחד הוא עולם הראשון, כנגד העולמות שהם אחריו. וזה העולם אינו גוף, והוא הנקרא ׳מראה כבוד השם העליון׳, ולא ישתנה בעצם או במערכת, ואין לו זמן ומקום, והשם הנכבד בקרבו.
והעולם השני שהוא התיכון, שם נשמות צורות אמת בלא גופות, גם נשמות בגופות, ואין להם מספר אצלינו. גם הגופות כגופות וכולם הם נכבדות, כי אין להם הפך או תמורה או שינוי בעצמם, רק על דרך מקרה במערכת תנועתם. וזה העולם יקרא ׳היכל הקדש׳ והם ׳שמי השמים׳ ושם ׳כסא הכבוד׳ ושם מיכאל וגבריאל. על כן תירגם יונתן בן עוזיאל: ׳קדיש במרומא בית שכינתיה׳. וזה הוא שהזכיר בתחילה: ׳יושב על כסא׳ (יש׳ א:ו), והוא כסא הכבוד, ׳ושוליו׳, והטעם ושולי הכסא, ׳מלאים את ההיכל׳. ואמר ׳קדיש על ארעא עובד גבורתיה׳.
והנה השנים הנעלמים. והזכיר אחרי כן: ׳קדיש בעלמי עלמיא׳. ודע כי התואר לא ישתנה כנגד המקומות, על כן סוד דבריו הוא וקרא. והנה גופות העולם התיכון לא תחילנה ולא תכלינה. וכתוב על זה העולם: ׳הללוהו כל מלאכיו׳ (תה׳ קמח:ב), גם ׳צבאיו׳ גם המשרתים גם שני המאורות. ואמר על הכל: ׳כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור׳ (שם, פס׳ ו). ויש הפך בתנועות. מי מהם הולכים ממזרח למערב, והפך גם צפונית גם דרומית, גם בקו השוה. גם ישרים במרוצתם, גם שבים אחורנית, גם עומדים גם מהירים, גם מתאחרים, גם עולים, גם יורדים, גם נראים, גם נעלמים, גם מתחברים המשרתים לבדם ק״כ מחבר. והם העליונים אין קץ להם. ופעמים לנוכח ופעמים במבט אהבה. ואומר וכל זה אין ביניהם רק ככה יתחדשו מעשים בעולם השפל, בעבור תנועתם והשתנותם פעם לטוב פעם לרע, ואלה דברים צריכים פירוש ארוך, ולא יכילם ספר אחד לדעת סודם על מה זה.
והעולם השלישי הוא מתחת לרקיע, וכולו מלא גופות דקות גם עבות וגופות, יש בהם נשמות גם רוחות, גם נפשות. והאדם לבדו הוא סוד זה העולם השפל, ובעבורו נברא, ונשמתו קשורה בנשמות העליונות.Footnote 31
ראב״ע מחלק את הקוסמוס לשלושה עולמות. העולם העליון הנקרא ׳מראה כבוד ה׳ העליון׳, הוא עולמו של האחד שהוא ׳מפאה אחת סבת כל החשבון ומפאה אחרת הוא כל החשבון׳. העולם האמצעי כולל הן את המלאכים והן את הגלגלים. את העולם הזה מכנה ראב״ע בשני שמות מרכזיים: ׳שמי השמים׳, ו׳כסא הכבוד׳. אם העולם העליון של האחד זהה עם מראה כבוד ה׳, ברור מדוע העולם האמצעי הוא כסא הכבוד. אך ראוי לשים לב שכסא הכבוד כולל, במקרה זה את המלאכים.Footnote 32
לעומת התיאור בספר דניאל, המקבילה הפרשנית בספר שמות ג:טו מציגה שלושה עולמות מעט שונים:
דע כי שלשה עולמים הם. האחד הוא השפל. והוא על מעלות רבות רק שלש כוללם. [...] והאדם לבדו הוא במעלה העליונה בעולם השפל. [...] והעולם האמצעי על מעלות רבות. והנה החמשה הכוכבים המשרתים מעלתם גדולים כי הם עומדים בעצמם לא יכלו ולא יחסרו. ולא תשתנה תנועתם ולא תוסיף ולא תגרע. ולא יעלו ולא ירדו. רק כפי המערכת יש להם שינוים רבים.
והעולם העליון הוא עולם המלאכים הקדושים שאינם גופות ולא בגופות כנשמת האדם. ומעלותם נשגבו מדעות הנקלות כנגדם. וכל זה העולם כבוד, וכולו עומד ואין תנועה בשנוי בערך, רק מעמדו איננו בעצמו רק בשם הנכבד לבדו.Footnote 33
אם נסתמך על תפיסת גלגל השכל כגלגל לא חומרי, ניתן ליישב בין המקורות השונים והסותרים על ידי ההסבר שלפי ראב״ע האל הוא מראה הכבוד העליון. הכבוד התחתון הם המלאכים, שמשכנם העיקרי הוא ׳בגלגל העשירי׳ שאינו גוף כלל, ולכן הוא תחילת כסא לכבוד ׳בעבור שכוחו בכל כסא הכבוד והוא התקיף וכל הגופות מקיף׳, כלומר כל עולם הגלגלים הוא כסא הכבוד. יושם על לב שראב״ע טוען בפירוש על דניאל בנוגע לעולם האמצעי ש׳שם כסא הכבוד׳, כלומר לא כל העולם הוא כסא הכבוד. מכאן ניתן להבין מדוע ׳שולי הכסא ממלאים את ההיכל׳: הכסא מתחיל בגלגל העשירי שבו עומדים המלאכים, אך הוא חודר את כל הגלגלים וכוחו בכולם. אם השערה זו נכונה אזי תיאור נוסף של ראב״ע את הגלגל העשירי תואם את התיאור של גלגל זה אצל אבן גבירול בכתר מלכות, קרי היותו ׳היכל׳.
גם הרמב״ם מזהה את כסא הכבוד עם הגלגלים. כמי שאין אצלו זכר לגלגל העשירי, הוא מזהה את הכסא עם הגלגלים והגלגל התשיעי, הוא גלגל ערבות, בפרט:
בשל משמעות זאת, נקראים השמים כסא,לפי שהם מורים למי שמכיר אותם ושם לבו אליהם על גדולתו של מי שהביאם לידי מציאות, מניע אותם ומנהיג את העולם התחתון בשפע טובם. ואמר: ׳כה אמר ה׳ השמים כסאי והארץ הדם רגלי׳ (יש׳ סו: א)Footnote 34
הדעה שכסא הכבוד מזוהה עם הגלגלים, התקבלה, כפי שנראה,על ידי רוב הוגי ימי הביניים. אולם, דברי ראב״ע על קיומו של גלגל עשירי, שאינו חומרי, ובו שוכנים המלאכים לא זכו להדים רבים בקרב פילוסופים יהודים אחריו, ורוב הפילוסופים אחזו בדעה שקיימים תשעה גלגלים או שמונה גלגלים. אצל כמה הוגים במאה ה14 שהזכירו את מושג גלגל השכל, לא ברור שמדובר על גלגל עשירי, וקרוב לודאי שרובם ראו בגלגל זה שם נוסף לגלגל ערבות.Footnote 35 הוגים אחרים שהזכירו את גלגל עשירי לא בהכרח קשרו אותו, כפי שנראה, לפירושיו ורעיונותיו של ראב״ע. בתולדות הפילוסופיה היהודית נדחתה דעתם של אבן גבירול וראב״ע מפני דעתו של הרמב״ם. הדעה לפיה למרות שהמלאכים אינם חומריים הם קשורים בגלגל באופן אונטולוגי ואי לכך יש לזהות גלגל עשירי שיהווה את מקום משכנם- לא זכתה להדים מרובים.
השמים כדמות הכסא שמעל לרקיע
גם בנבואת יחזקאל מוזכר רקיע שעליו מופיע כסא. יחזקאל מתאר בנבואתו כיצד נפתחו השמים והוא ראה מראות אלהים, שכללו ענן שמתוכו יצאו ארבע חיות בעלות מראה של גחלי אש. חיות אלו היו בעלות דמות אדם, אך לכל אחת מהן היו ארבע פנים שונות: אדם, נשר, שור ואריה. כמו כן לכל חיה היו ארבע כנפיים, רגלי אדם אך כף רגל עגל וידיים. בנוסף לחיות הוא ראה אופנים (כנראה מתחת לחיות, קרי ׳בארץ׳), שהתנשאו והלכו כל אימת שהחיות התנשאו והלכו. מעל ראשי החיות הוא ראה רקיע: ׳ודמות על ראשי החיה, רקיע כעין הקרח הנורא, נטוי על ראשיהם מלמעלה׳ (יחז׳ א:כב). מעל לרקיע הוא ראה דמות כסא שעליה היתה דמות אדם: ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם, כמראה אבן ספיר, דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (שם, א:כו). את המחזה מסכם יחזקאל במילים: ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה׳, ואראה ואפול על פני, ואשמע קול מדבר׳ (שם, כח), ומדברים אלו לא מובן האם כבוד ה׳ הוא תיאור כולל לכל מה שראה, או לסוף התיאור, קרי לדמות האדם.
כיצד יש להסביר את הכסא שמעל הרקיע בנבואת יחזקאל? כיצד יש להסביר את עובדת היות הכסא בדמות כסא ולא כסא ממש? רמז לדעתו של הראב״ע ניתן למצוא בפירושו לשמות כד:י, לחטא אצילי בני ישראל:
וטעם ׳וכעצם השמים לטוהר׳ - תחת לבנת הספיר, והוא הרקיע שהוא כעין הקרח, שהוא נטוי על ראשי החיות שראה יחזקאל. והנה כתוב: ׳ויראו את אלהי ישראל׳ (שמות כד:ו). ושם כתוב: ׳היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל׳ (יחז׳ י:כ), כי תפש דרך קצרה כי היא תחת רקיע. גם הוא תחת הכסא. והכל תחת השם הנכבד.Footnote 36
גם כאן דברי הראב״ע אינם מחוורים כל צרכם. ראב״ע טוען שקיים רקיע שהוא ׳כעין הקרח הנורא׳, והוא נטוי על ראשי החיות. כדי לזהותו יש לברר מי הן החיות? ראב״ע מפנה את הקורא בפירוש זה לנבואה יחזקאל בפרק י, בה יחזקאל רואה רקיע, אך הפעם היא אינה מעל ראשי החיות אלא מעל ראשי הכרובים. מכאן שלדעת הראב״ע יש לזהות את החיות עם הכרובים. חיה זו (הכרובים) היא תחת הרקיע, והרקיע הוא תחת כסא הכבוד, וכסא הכבוד הוא תחת אלוהי ישראל. במספר פירושים של הראב״ע לכרובים ניתן לראות שהוא מזהה אותם עם ׳הצורות׳Footnote 37, ומכאן שיש לזהות את הכרובים עם הצורות שמפיק הגלגל השמיני, קרי גלגל כוכבי השבת.Footnote 38 נראה אפוא, שראב״ע מזהה את הרקיע שהוא כעין הקרח הנורא עם גלגל התשיעי, שמעל לגלגל כוכבי השבת, ומתחת לכסא הכבוד. כאן אין ראב״ע אומר במפורש האם כסא הכבוד הוא גלגל עשירי או לא, וכן אינו אומר מה טיבו של הגלגל התשיעי עצמו. אך רק מציין שהרקיע הוא תחת הכסא.
בדומה, לפי פרשנות הרמב״ם למראה יחזקאל בתחילת החלק השלישי של מוה״נ, הכרובים והחיות מזוהים עם הגלגלים.Footnote 39 לדעת הרמב״ם במוה״נ ג:ב, יחזקאל השיג שלוש השגות: (1) האופנים, הם היסודות, (2) החיות הם הגלגלים. (3) ׳התחיל בהשגה השלישית שהשיג אותה ושב לסיפור אחר, והוא – מה שעל ה׳חיות׳, ואמר, שעל הארבע ׳חיות׳ – ׳רקיע׳, ועל ה׳רקיע׳ – דמות ׳כסא׳, ועל ה׳כסא׳ – ׳דמות כמראה אדם׳. מה טיבו של הרקיע שעל החיות? הרמב״ם נותן רמזים ספורים במוה״נ ג:ז, ובין היתר הוא עומד על העובדה שבהשגת הרקיע יחזקאל לא אמר ׳דמות רקיע׳, למרות שקודם לכן אמר ׳דמות החיות׳, וחוזר ומזכיר את ׳דמות הכסא׳. כמו כן הרמב״ם מציין שהשגת הרקיע קודמת להשגת ׳דמות הכסא׳. מהו הרקיע ומהו הכסא? הרמב״ם לא כתב דברים מפורשים, וכך השאיר לקוראיו ופרשניו בקעה להתגדר בה.
לפי אבן תבון הגלגל לו קורא יחזקאל ׳כעין הקרח הנורא׳ הוא הגלגל התשיעי. הביטוי ׳ממעל לו׳ אינו מתייחס לגלגל נוסף אלא לחלק העליון של הגלגל שהוא ׳דמות כסא׳ קרי, הוא כמו כסא ביחס לאדם.Footnote 40
לעומתו הנרבוני סבור שהרמב״ם הבדיל בין הרקיע לבין הכסא. בעוד הרקיע הוא גלגל ערבות שהוא גלגל חלק שהוא ׳כעין הקרח הנורא׳ הרי שדמות הכסא הוא גלגל עשירי, והוא גלגל הנקרא גם שמי ההצלחה. כלומר הנרבוני סובר כי לפחות לפי הרמב״ם קיימת אפשרות לעשרה גלגלים. הגלגל העשירי מזוהה עם כסא הכבוד,Footnote 41 ובכך קיימת חזרה לרעיון עשרת הגלגלים של הראב״ע, אף על פי שהנרבוני אינו מזהה דעה זו עם דעת ראב״ע. אדרבה, נרבוני מזכיר שלדעת ראב״ע קיימים תשעה גלגלים ושלדעת ראב״ע הגלגל התשיעי, אינו גוף כי אין לו מקיף,Footnote 42 ואינו קושר את רעיון עשרת הגלגלים במפורש עם ראב״ע. הנרבוני גם אינו מציין האם הגלגל העשירי הוא גופני או לא, אך לא נראה שהוא מאמץ רעיון זה. הוא מציין כי הרמב״ם רמז בפרק ג:ז כי ליחזקאל היה ספק במציאותו.Footnote 43
למעט הנרבוני, איננו רואים הוגים ופרשנים אחרים המאמצים את רעיון עשרת הגלגלים. האפודי מאמץ את דעת אבן תבון וסבור שלפי הרמב״ם הרקיע שתיאר יחזקאל לאחר השגת החיות הוא החלק הקעור של גלגל ערבות, ואילו דמות הכסא הוא קימור גלגל ערבות.Footnote 44 הוא גם סובר שהרמב״ם רמז במוה״נ שליחזקאל היה ספק במציאות הגלגל, אך ספק זה נגע למציאות הגלגל התשיעי, שלא כל חכמי התכונה מודים בקיומו. ביחס ל׳דמות הכסא׳ הוא טוען שאפילו המודים בגלגל תשיעי כופרים במציאותו של גלגל עשירי.Footnote 45 שם טוב מזכיר הן את דעת הנרבוני והן את דעת האפודי ומאמץ את דעת הראשון.Footnote 46 קרשקש מפרש כי הרקיע הוא הגלגל התשיעי, ואילו הכסא הוא הגלגל של השכלים הנבדלים, אך מבהיר שלא מדובר על רקיע ממש.Footnote 47 גם יוסף אבן כספי רואה ברקיע את הגלגל התשיעי, ובדמות הכסא את השכל הפועל.Footnote 48
פרשנים אחרים, וביניהם פרשני ראב״ע, אינם מתייחסים לגלגל העשירי. יוסף עלם טוב ושמואל אבן מוטוט סוברים שהרקיע אליו התייחס יחזקאל ותיארו ׳כעין הקרח הנורא׳ הוא הגלגל השמיני, בעוד דמות הכסא הוא הגלגל התשיעי,Footnote 49 ואילו שמואל אבן צרצה מתעלם מפירוש זה של הראב״ע.
אם כן, על אף שניתן למצוא בתולדות הפילוסופיה היהודית דעה הסוברת את מציאותם של עשרה גלגלים, לא מצאנו בכל הדעות הללו הוגה המאמץ את דעת ראב״ע שהגלגל התשיעי (או העשירי) אינו גופני או שיש שוני איכותי בין גלגלים שונים.
***
הסכולסטיקנים הנוצרים עסקו באותם פסוקים והגיעו למסקנות שונות. יש לזכור, כפי שנאמר למעלה, שרובם סברו שהשמים שנבראו ביום השני הם הגלגלים, ועל כן היו צריכים גם בין היתר, להסביר את הימצאותם של מים מעל השמים. אסכם בקצרה את הדעות העיקריות בין הסכולסטיקנים, ובעיקר תומאס אקוינס.Footnote 50
תומאס אקוינס מאפשר שתי פרשניות לשמים שנבראו ביום השני. הראשונה מתייחסת לשמי הגלגלים, והשניה, בדומה למסורת היהודית, מתייחסת לאוויר:
אנו אומרים אפוא שמה שנאמר על הרקיע (firmamentum) שנעשה ביום השני, יכול להיות מובן בשני אופנים (dupliciter intelligi potest): הראשון, על הרקיע של הכוכבים (de firmamento in quo sunt sidera), [...]. הסבר אפשרי אחר בנוגע לרקיע (firmamentum) שנעשה ביום השני אינו נוגע לרקיע בו תקועים הכוכבים (firmamentum illud in quo (fixae sunt stellae, אלא החלק מן האויר (pars aeris) היכן שהעננים מתאספים (in qua condensantur nubes).Footnote 51
תומאס מייחס את שני ההסברים לאוגוסטינוס, ואת ההסבר השני גם לרמב״ם. הוא מציג את אוגוסטינוס ואת הפרשנות שניתנה לדבריו בנוגע להבדל בין השמים שנבראו ביום הראשון לבין הרקיע שנברא ביום השני:
אוגוסיטנוס אומר שהשמים (caelum) עליהם נאמר שנעשו ביום הראשון הם שמים רוחניים ללא צורה (natura spiritualis informis) והשמים (caelum) עליהם נאמר שנעשו ביום השני הם שמים גשמיים (caelum corporeum). לפי בדה וסטרבוס (Secundum vero Bedam et Strabum) השמים (caelum) שנאמר עליהם שנעשו ביום הראשון הם שמי השמים (caelum Empyreum),Footnote 52 והרקיע (firmamentum) שנאמר עליו שנעשה ביום השני, הוא השמים של הכוכבים (caelum sidereum).Footnote 53
בדרך כלל בקרב הסכולסטיקנים התקבל ההסבר הראשון, קרי שהרקיע שנברא ביום השני זהה עם הגלגל השמיני או עם כל שמונת הגלגלים, ואף תומאס עצמו ככל הנראה העדיף את הזיהוי של הרקיע הנברא ביום השני עם גלגל כוכבי השבת. חלק מהסכולסטיקנים כללו במונח ׳שמים׳ גם את גלגל האש וגלגל האויר, ובכך שמו תחת שם אחד עצמים הנתונים להויה וכליון עם עצמים בלתי ניתנים להויה וכליון.
בנוגע למים מעל השמים, תומאס אמנם העלה את האפשרות שהמים מעל השמים מתייחסים לאדים הגובלים ביסוד האויר, אולם הוא עצמו ופרשנים אחרים הסבירו כי מדובר על הגלגל התשיעי:
אם אנו מבינים שהרקיע (firmamentum), שהוא השמים עם הכוכבים (caelum sidereum), אינו מאותו הטבע של ארבעת היסודות, אזי המים שמעל הרקיע אינם יכולים להיות מאותו הטבע של יסוד המים אלא [...] [יש] שמים אחרים, הנקראים מימיים (caelum aqueum) רק בשל ספיריותםFootnote 54 (diaphaneitatem), ושמים אלו הם מעל שמי הכוכבים (caelum sidereum).Footnote 55
בהמשך תומאס מזהה גלגל תשיעי זה עם הרקיע המכונה ״עין הקרח הנורא״, שהוא גלגל שקוף לגמרי:
בגוף הזה (=השמים) יש שלוש [סוגי] שמים (tres caeli), הראשון כולו מאיר (totaliter lucidum), נקרא שמי השמים (Empyreum). השני כולו שקוף, נקרא מיימי או קרח (aqueum vel crystallinum),Footnote 56 השלישי, חלקו שקוף וחלקו מאיר (partim diaphanum et partim lucidum), הנקרא שמי הכוכבים (caelum sidereum).Footnote 57
כלומר תומאס מבחין בין גלגל שהוא כולו אור ונקרא שמי השמים. גלגל שקוף, וגלגלים שחלקם שקופים וחלקם מאירים, וכוונתו לגלגלי הכוכבים, שהם שקופים פרט למקום בו נמצא הכוכב המאיר. דעה זו קשורה לדעה אותה הוא הזכיר בשם אוגוסטינוס לפיה ׳ביום הראשון נבראו שמים רוחניים ללא צורה׳. אצל סכולסטיקנים אחרים המים שמעל השמים נחשבו לעיתים מוצקים ולעתים נוזליים ונקשרו בשאלה האם חומר השמים נוזלי או מוצק.Footnote 58
בנוגע למספר הגלגלים הנוסף על שמונת הגלגלים העיקריים, על אף שהיו שלא קיבלו גלגלים מעבר לגלגל זה, הדעה השלטת בין הסכולסטיקנים היתה כי קיימים תשעה גלגלים, כפי שראינו אצל תומאס. גם הדעה על עשרה גלגלים ויותר היתה מקובלת ונפוצה, והיא היתה תלויה במספר התנועות שייחסו לגלגל השמיני ובמספר הגלגלים הנצרכים כדי להסביר תנועות אלו. הגלגל התשיעי, וכן העשירי בעיני אלו שסברו כך, נחשבו לגלגלים חסרי כוכבים ועל כן בלתי נראים.Footnote 59
רוב הסכולסטיקנים סברו שהגלגלים אינם שווים באיכותם וניתן למצוא ביניהם הבדל של מדרג. בכך הם סטו מפרשנותו של אבן רשד שסבר שכל הגלגלים בעלי אותה איכות ולכן שייכים לפרט אחד.Footnote 60 הוגים אחדים ראו בגלגל התשיעי את הגלגל הנכבד ביותר בהיותו משלים סיבוב ביום אחד על ידי האל בעצמו. אחרים הצביעו על היות גלגל השמש נכבד מגלגלים אחרים הן בשל היותו מקור האור לשאר הגלגלים, והן בשל היותו הגלגל הגדול ביותר. השמש לפי שיטות רבות היתה הכדור האמצעי בין הירח לשבתאי, והיא היתה הגלגל העיקרי למקור החיים בעולם כמו הלב במרכז הגוף. חלקם, סידרו את הסדר ההיררכי בין הגלגלים על פי המרחק מהארץ. ככל שהמרחק מהארץ עולה, הגלגל נכבד יותר. שיקול נוסף שנלקח בחשבון כדי לזהות היררכיה בין הגלגלים היה קשור במספר התנועות הכרוכות בסיבוב אחד של הכוכב. הגלגל התשיעי, שכפי שראינו נקרא crystallinum, הינו שקוף וזך מכל שאר הגלגלים.
דעה שלטת בין הסכולסטיקנים החל מהמאה ה12 בנוגע לגלגלים היא שמעל לגלגל האחרון, בין שיש שמונה, תשעה, עשרה או יותר גלגלים, קיים גלגל נוסף, והוא נקרא שמי השמים. למרות שהוא לא נזכר במפורש במקרא, קיבלו רוב הסכולסטיקנים את מציאותו.Footnote 61 כפי שראינו לעיל, לדעת תומאס המקרא משתמש במונח שמים לציין שלוש סוגים של שמים: הראשון, שמים שכולם אור, קרי שמי השמים, הם שמי האלוהות. השני, השמים השקופים לגמרי. השלישי, השמים שחלקם מאירים וחלקם שקופים, קרי השמים בהם תקועים הכוכבים. השמים מהסוג השלישי מתחלקים לשמונה גלגלים, קרי גלגל כוכבי השבת ושבעת גלגלי כוכבי הלכת.
שמי השמים נחשבו בעיני רוב הסכולסטיקנים לגלגל שכולו זוהר ובוהק, גלגל שהמלאכים מלאים אותו,Footnote 62 הוא המקום בו השכינה שורה והוא מהווה משכן הצדיקים. גלגל זה אמנם הינו גוף, אך הוא זך ביותר ומאיר בהארה עצומה, שמקורה באל, בניגוד לשאר הכוכבים המקבלים את אורם מן השמש. הארה זו נחסמת על ידי הגלגלים ולא מגיעה לארץ. התכונה האופיינית של גלגל זה הוא שבניגוד לשאר הגלגלים הוא נח ואינו נע.Footnote 63
***
כעת נעבור לעמדתו של רמב״י בנושא מספר הגלגלים. בתור מחברה של אנציקלופדיה הנוטל לעצמו את החובה לסכם דעות של פילוסופים שונים, במאמר שלו על החומר השמימי הוא מתייחס למספר הגלגלים לפי כל הוגה. הוא פותח בתיאור מהות החומר השמימי ומיד לאחר מכן עובר לדון במספר הגלגלים.
מהות החומר השמיימי לפי רמב״י
רמב״י אוחז בו זמנית בתפיסת החומר של אבן רשד והרמב״ם גם יחד. כפי שהראתה ר׳ גלזנר,Footnote 64 בעוד אבן רשד טען שלחומר השמים ולחומר הארץ יש מספר תכונות משותפות, הרי שהרמב״ם, הפריד בין מה שתחת גלגל הירח ומה שמעל לגלגל הירח, וטען שחומר נאמר על חומר הארץ וחומר השמים בשיתוף גמור. רמב״י טוען, בדומה לרמב״ם שלא ניתן להבין את חומר השמים, והשם חומר נאמר על שניהם בשיתוף השם. עם זאת הוא מגדיר את שני החומרים כנאמרים בקדימה ואיחור, בעקבות אבן רשד. הוא רואה בחומר השמים חומר אחדותי, ובדומה לאבן רשד מתאר את הגלגלים והכוכבים כאיברים שונים של אותו הגוף. בדרך זו הוא אף מסביר מדוע תמונת השמים היא כדורית. לדעתו, בדומה ליסודות,Footnote 65 פשיטות החומר המחייבת הומוגניות. רק כדור, בעל התכונה הסימטרית הגדולה ביותר, יכול להיווצר מהומוגניות. טענה זו נשמעה אצל מספר סכולסטיקנים,Footnote 66 והתבססה על התכונות שאריסטו ייחס לחומר החמישי בספר השמים.Footnote 67
מספר הגלגלים
כאמור, רמב״י רואה בגלגלים ובכוכבים איברים שונים של גוף אחד. הוא דן בכמות הגלגלים, ומונה מספר אפשריות שבאו בדבריהם של פילוסופים שונים, שאותם הוא אינו מזכיר בשמם:Footnote 68 לפי דעות אלו קיימים חמישים, תשעה או ארבעה גלגלים:
ובמספרם יתחלפו סברות. מהם מי שיסבור חמישים, ויש מי שיסבור ארבעה, ויש מי שיסבור תשעה, והכל הוא כפי חכמת המשפט, ובכלל החכמה הלימודית. ויש מי שיסבור מציאות גלגל ערבות, וכבר ביארתי מציאותו, כפי קוצר שכלי ודעתי במה שקדם בטבעיות. ומהם מי שלא יסבור מציאותו, ואמנם יכפרוהו, יען הוא בלתי מכוכב, כי לא יסברו בם אלא מה שיעיד עליו חוש הראות.Footnote 69
אם כן, רמב״י מציין ארבע שיטות למניית הגלגלים אולם מהמשך הדיון מסתבר שקיימות אפשריות נוספות, כמו למשל, 5, 8, 24 ו- 10 גלגלים. בכל האופציות הללו קיימים לפחות 8 גלגלים, קרי 7 כוכבי השבת וגלגל כוכבי השבת, והשאר נתון במחלוקת. על הדיון באפשרות מניית 50 רמב״י אינו מתעכב כלל.
הדעה הסוברת מציאות תשעה גלגלים
בנוגע למציאות גלגל תשיעי רמב״י טוען שעל אף שחלק כפרו במציאותו, הרי שהוא כבר הוכיח את מציאותו, כלומר הוא עצמו מזדהה עם העמדה כי קיימים תשעה גלגלים. ואמנם בחלק הראשון של האנציקלופדיה במאמר על היסודות הוא טוען:
הארץ תורה לנו, מצד מציאותה וענינה, מציאות גלגל ערבות. אשר הוא בלתי מכוכב כלל, והוא כאבן ספיר. כי אחר שנמצא ונרגיש נמצא, ממוצע בין הספיריות המוחלט והחשך המוחלט, אשר הם מקבילים, ומתנועע פעם וינוח פעם, ואחר ימצא ויורגש החשוך המוחלט, והנח לעולם נפרד, יחוייב שימצא הספיריי במוחלט והמתנועע בתמידות, לא ינוח כלל נפרד.Footnote 70 והמתנועע בלתי נח, יחוייב שיהיה גלגל, כי יתנועע תנועה סבובית. וזאת התנועה אין לה מנוחה כלל. וכל נמצא שמיימי מכוכב, הוא בלתי ספיריי במוחלט, ואמנם הוא עבה. כי הכוכב מאיר. והאורה היא עבוי מה, כמו שנבאר בע״ה. אם כן יחוייב שיהיה הספירי במוחלט, נמצא שמיימיי בלתי מכוכב כלל, והוא רצוננו באמרנו: גלגל חלק וערבות.Footnote 71 אם כן יחוייב לנו שיהיה הספיריי במוחלט, נמצא שמיימיי בלתי מכוכב, ויחוייב לנו מציאות גלגל ערבות בהכרח.Footnote 72
רמב״י אינו מבסס את מציאות הגלגל התשיעי על בסיס אסטרונומי. לטענתו, אם יסוד הארץ הוא עבה וחשוך באופן מוחלט, והגלגלים הם שקופים, אך לא באופן מוחלט, שהרי הכוכב מאיר ותאורתו נובעת מהעיבוי,Footnote 73 חייב להיות חומר שהוא שקוף באופן מוחלט כך שהגלגלים יהוו ממוצע בין החשיכה ובין השקיפות, וזהו הגלגל התשיעי שהוא שקוף לחלוטין ואין בו כוכב ולכן אין בו כל עיבוי. התפיסה שהמציאות חייבת להיות מודרגת מן השקוף ביותר ועד העכור ביותר, קשורה לתפיסת ההאצלה שלו, שתידון להלן.
לפי הסוברים שיש תשעה גלגלים, יש שתי אופציות לסדר שבין שאר שמונת הגלגלים: האופציה הראשונה היא: ירח, כוכב, נוגה, שמש, מאדים, צדק ושבתאי. באופן זה השמש היא בדיוק במרכז הגלגלים. האופציה השניה היא: ירח, שמש, כוכב, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי.
הדעה הסוברת מציאות ארבעה, חמישה וששה גלגלים
למרות שרמב״י טען שיש דעה הסוברת מציאות ארבעה גלגלים, הוא דן בסופו של דבר בדעה המציגה חמישה גלגלים. לפי דעה זו ניתן לחלק את שמונת הגלגלים לארבע גלגלים עיקריים, בנוסף לגלגל החלק, וחלוקה זו מותנית באופציה המסדרת את הגלגלים בדרך השניה, קרי, ירח, שמש, כוכב, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. לפי אופציה זו אפשר לחלק את הכוכבים לארבע קבוצות, חלוקה שהרמב״ם מציע במוה״נ ב:י:Footnote 74 ניתן לדבר על ארבעה כדורים עיקרים: כדור הירח, כדור השמש, כדור חמש כוכבי הנבוכה, וכדור כוכבי השבת. עליהם יש להוסיף את הכדור החמישי, קרי גלגל תשיעי.
תיאוריה דומה שבה יש ששה גלגלים מייחס רמב״י ליחזקאל על פי פרשנות הראב״ע לנבואה זו. רמב״י טוען שלפי דעה זו מעל לכדור החמישי, קרי הגלגל החלק, נמצא גלגל נוסף שאליו רמז יחזקאל במילים: ׳וממעל לרקיע׳. גלגל זה נקרא ׳שמי ההצלחה׳ ו׳כסא הכבוד׳ ואיתו מגיעים למניין של ששה כדורים. לפי הסבר זה של רמב״י הכדור השישי אמור להיות מקביל לגלגל העשירי אליו התייחס הראב״ע בפירוש העקיף על נבואת יחזקאל, ואליו התייחס הנרבוני בפירוש מעשה מרכבה של הרמב״ם במוה״נ ג:ז. על טיבו של גלגל זה ועל יחסו לגלגל התשיעי נדון בהמשך לאחר הצגת שאר העמדות שרמב״י דן בהן.
הדעה הסוברת מציאות 24 גלגלים
דעה זו מוצגת אצל רמב״י כך:
אך לפי דעת אחר, שלשה מיני גלגלים הם: האחד, גלגל ככבים, והוא המכוון, והוא היותר נכבד, ועצם הגלגל הוא מכוון בעבור הנכבד. [...] והשני, הגלגל היומי, והוא המשוה לככבים בתנועתו היומית, וליומי אין ככב כלל, אך הוא חלק. וכפי מספרי הככביים, מספר היומיים. והככביי מקיף היומי. ולפי זה הדעת, אין גלגל חלק למעלה מהככביים כלם, אך גלגל המזלות הוא עליון, ותחתיו גלגל יומי מיוחד אליו, ותחתיו שבתאי, ותחתיו גלגלו היומי, ואחר מאדים, ותחתיו גלגלו היומי, ואחר שמש, ותחתיו גלגלו היומי [ותחתיו נגה ותחתיו גלגלי היומי],Footnote 75 ואחר ככב, ותחתיו גלגלו היומי, ואחר ירח ותחתיו גלגלו היומי.[...] והשלישי גלגל בלתי שומר תמונתו, וזה אין לו תנועה כלל, והוא משרת לככביי וליומי. וכפי מספר הכוכביים והיומיים, מספר הגלגלים, והוא בין הככביי והיומיי, לתכלית שלא יתערבו בתנועתם קצתם עם קצתם, והכוכביי היא גשם חי שלם, והיומי גשם חי בלתי שלם. והבלתי שומר תמונתו הוא גשם מה, ויקרא מים עליוניים.Footnote 76
הדעה הסוברת את קיומם של 24 גלגלים טוענת ל 8 הגלגלים עיקריים בהם תקועים הכוכבים, כאשר לכל גלגל כזה נוסף גלגל יומי ועוד גלגל בלתי שומר תמונתו השומר על כך שהם לא יתערבבו זה עם זה בתנועתם. לטענת רמב״י הגלגל הבלתי שומר תמונתו נקרא: מים עליונים. אין ספק שבתיאוריה זו מתכוון רמב״י לחומר הבלתי שומר תמונתו של רלב״ג, וכפי שראינו אכן רלב״ג מזהה חומר זה עם המים שמעל השמים. אמנם רלב״ג לא הגדיר את החומר הבלתי שומר תמונתו כגלגל, ולדידו הוא רק נמצא בין גלגל לגלגל, ויתכן אפוא שרמב״י לא הבין את עמדתו.
הדעה הסוברת קיומם של עשרה גלגלים:
ולפי דעת אחר שלישי, למעלה מכל היומיים והככביים, ימצא גלגל אחד עליון, מקיף הכל, הוא כוכב כלו, ואינו מתנועע כלל, והוא בעל תכלית בכל מרחקיו, במהו גשם מה, וזה נקרא שמי ההצלחה, כי הוא כסא כבודו ית׳, והוא ממוצע בין הגשמיות המוחלט והרוחניות המוחלט. וכל כחות המציאויים האלהיים [הם]Footnote 77 מסתעפים ממנו, כי הם אצלו ית׳, והבינהו. ואמנם דעתם בו בהארה השמשית, כדעת ההארה הרוחנית, מצד העומד בגלגל ערבות, כי כלל הכחות מהמציאות הנהרי, מסתעפים ממנו ית׳, כי הם אצלו, ודעהו.Footnote 78
רמב״י מתייחס כאן לדעה התיאולוגית הנוצרית לפיה מעל לכל הגלגלים קיים גלגל שהוא כולו מאיר ועל כן הוא: ׳כוכב כולו׳. כוכב זה אינו מתנועע כלל. רמב״י מזהה אותי עם שמי ההצלחה, הוא הגלגל העשירי הנזכר בדברי הנרבוני, ועם כסא הכבוד, שכפי שראינו הן בפירוש הראב״ע על כסא הכבוד הנמצא מעל הרקיע הנמצא מעל ראשי החיות, הן בפירוש הנרבוני למוה״נ ג:ז, הן במסורת הנוצרית בהקשר של שמי השמים- מקום השכינה. עם זאת המאפיינים של גלגל זה הם נוצריים במובהק: הגלגל כולו מאיר והארה זו רוחנית כשם שהשמש מאירה את שאר הגלגלים והכוכבים, הגלגל אינו נע וממנו מסתעפים כל כוחות האלוהות.
הבדלים בהדרגתיות בין הגלגלים לפי רמב״י
על אף שחומר השמים הוא אחדותי, רמב״י מבדיל בין איכויות שונות של הגלגלים. רות גלזנר עמדה על כך שדעותיו של רמב״י בנושא אינן עקיבות, ומשמשים אצלו בערבוביה מודלים שונים להסברת הדרגות השונות בין הגלגלים.Footnote 79 ואכן מצד אחד הוא מסביר את הדרגות השונות של החומריות על ידי קדימה ואיחור, ולכן ככל שמתרחקים מהגלגל התשיעי הגלגלים יותר עבים:
וההתחלפות הוא מצד הספיריות והעבוי, והעדר הספיריות, והספוגיות, כי קצתם מה שהוא ספיריי במחלט, אין בו עבוי כלל, וספוגי ספוגיות מחלט, והוא גלגל ערבות, כי הוא בלתי מכוכב. [...] וקצתם מה שהוא עב ביותר בערכם, והוא גלגל הירח, עד שאמר עליו ארסטו בספר בעלי חיים, שטבעו דומה לסוג לטבע הארץ, יותר משאר הכוכבים.Footnote 80 ומה שביניהם הקש עליהם, כהקשך על זה. וזהו ההתחלפות העצמותי, כי הספיריות והעבוי, והעדר הספיריות והספוגיות בם, הם מחוייבים מעצמותם, ואמנם מהותם לא יודע בשכלנו.Footnote 81
מצד שני, הוא אינו טוען שהגלגלים בינם לבין עצמם מסודרים בסדר היררכי מלמעלה למטה, מהספירי במוחלט לספירי פחות וכן הלאה. כך למשל, הוא רואה דוקא בשמש את אחד הגלגלים הנכבדים ביותר, ומזהה אותו עם נפש העולם:
והשמש הוא היותר מאיר שיהיה על העולם השפל, והוא סבת האורה כלה. ולזה הושם באמצע הגלגלים הככביים, כי הוא המשפיע אורו לכל ככבי אור, ולזה הוא היותר מחמם שיהיה. ואין בו בעצמו חם כלל, אך יחמם בתנועתו ובאורו הרב. וחומו הוא המהווה כל נמצא שפל בנפשו וצורתו, באור פני מלך חיים, ולזה יקרא נפש העולם, ולכן הוא באמצע, כמו הלב בגוף, אשר בלב מבוע החום הנפשיי, המחמם כל אבר ואבר והמהווהו בחומו הנפשיי.Footnote 82
על אף שגם הרמב״ם דימה את הגלגל ללב בגוף החי,Footnote 83 הוא התייחס בדימוי זה לגלגל התשיעי. רמב״י משווה דוקא בין השמש ללב, ורואה בה את נפש העולם. תפיסה זו משפיעה גם על תפיסת הנפש של האדם, בה הוא דן בהקשר אחר.Footnote 84 למרות שגלגל השמש תופס אצל רמב״י מקום נכבד מגלגלים אחרים ומשמש אצלו יסוד בדיוניו על הנפש אין ספק שמקומו של הגלגל התשיעי במערך המציאות הוא החשוב ביותר, שכן הוא מתיישב עם דעתו בנוגע להאצלה הנמצאת בכל חלקי המציאות. רמב״י אוחז בתפיסת האצלה בה קיימת הדרגתיות חמורה בין כל חלקי המציאות:
למה שבין הקצוות יש נמצא ביניהם, הוא כממוצע. כי יש בין העולם השפל והגלגליי נמצא הוא כממוצע ביניהם, והוא הירח, כאמרו שטבעו דומה בסוג לטבע הארץ. ובין הגלגל והנפרד הוא כממוצע ביניהם, והוא גלגל ערבות או גלגל ההצלחה, כי כבר יסופק אם הוא גשם או לא. ובין השם ית׳ ועולמו בכללו, העלול הראשון, כבר יאמר עליו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כמו שנבארהו. וחלילה לו ית׳ מהשיתוף והדמיון. ובין הדומם והצמח, נמצא הדשא בעשבים ואלמוג באילנות. ובין הצמח והחי, נמצא עוף אשר הוא נברא ומתבשל באילן מה בארץ מה, כפי המפורסם, וחציו צמח וחציו חי. וכן הדג בכללו, עניינו ופעולותיו ותנועותיו ממוצע בין הטבע והרצון, כי אינו ב״ח בשלימות. וגם נמצא חי מה, אין לו כי אם המישוש לבד, והוא נח וישן תמיד על הרוב, וזהו ממוצע בין הצמח והחי. ובין החי הבלתי מדבר והאדם, נמצאו אישים מה, אשר פניהם פני כלב, ושאר גופם כגוף האנושי, כפי הנודע בין חכמי התכונה. ואלו נמצאים באקלים מה והם קאנתה, ונמצא הקוף, אשר הוא בפעליו ובתמונתו כממוצע בין החי הבלתי מדבר והאדם, עד שדמו הרופאים האדם האישי הנשדף במין השלישי מהשדפון, אל פני הקוף. ובין השם ית׳ והנפרדים והגלגלים, ובין העולם השפל נמצא האדם והשלם במינו, כי הוא כממוצע ביניהם. ודע זה, כי לכלם שרש אחד, ולזה נתדמה ונקשר הכל קצתו בקצתו.Footnote 85
לפי רמב״י המציאות כולה הדרגתית.Footnote 86 במסגרת מדרג זה מקומו של הגלגל התשיעי הוא מרכזי בהיותו מהווה את החיץ בין עולם הגלגלים לעולם השכלים הנבדלים, בדומה לאדם המהווה את הנדבך האחרון בין העולם השפל לעולם הגלגלים. כגלגל תשיעי הוא הגלגל הספירי במוחלט ובכך דבריו דומים לדברי תומאס שצוטטו לעיל, לפיהם בגוף השלישי יש שמים שהם כולם שקופים, קרי ספיריים במוחלט, ולעומתם יש שמים שחלקם שקופים וחלקם מאירים. הגלגל התשיעי של רמב״י, כמו אצל תומאס, הוא ספירי במוחלט. זאת כמובן בתנאי שהוא הגלגל האחרון ואין מעליו גלגל עשירי. מה הן אפוא תכונות גלגל זה ומה יחסו לגלגל העשירי, אם הוא אכן נמצא?
הגלגל התשיעי ויחסו לגלגל העשירי
הגלגל התשיעי מתואר על ידי רמב״י במילים הללו:
ומצד דקותו הנפלא, יסופק אם הוא גשם אם לא, כי הוא כממוצע בין הרוחניות ובין הגשמיות. ולזה הוא ראש המציאות הגשמי, כמו שהלב שורש ההקשר האינושי, כי בו שורש ההקשר האלהי, כמו שנבאר. ומצד ההקשר האלהיי, הוא כסא כבודו ית׳.Footnote 87
אם הגלגל התשיעי הוא הנדבך האחרון בעולם החומר מובן הוא שרמב״י יראה בו את כסא הכבוד. בקטע זה כמו במקומות רבים לאורך אב״ת רמב״י טוען שהגלגל היומי הוא ממוצע בין הגופניות ובין רוחניות. היש הגבוה ביותר בין העולם החומרי לעולם המטאפיזי חייב להיות גופני באופן ממוצע בלבד. רמב״י אינו טוען אפוא שהגלגל התשיעי אינו גוף כלל, אך טוען להיותו ממוצע בין החומר לרוח. לפיכך ניתן לומר שרמב״י דוחה עמדה לפיה קיים גלגל עשירי מכל סוג שהוא, אותה הוא ייחס ליחזקאל ולפרשנות הראב״ע על נבואתו, והוא ראה בגלגל התשיעי את כסא הכבוד שאחריו אין עוד גלגל. אולם אם נדייק בפירוש שרמב״י מפרש את הדעה לפיה יש גלגל עשירי נראה שהדברים אינם פשוטים.
האם, לדעת רמב״י, לאלו הסוברים מציאות גלגל העשירי יש לגלגל זה תכונות שונות מן הגלגל התשיעי? האם הוא רוחני עוד יותר מהגלגל התשיעי? באופן מפתיע מסתבר שלדעת רמב״י, יחזקאל, שלפי ראב״ע, סבר שיש גלגל עשירי, ראה ברקיע העשירי רקיע חלק לגמרי, ולעומת זאת סבר שהגלגל התשיעי אינו חלק לגמרי. תפקידו של הרקיע התשיעי בעמדה זו הוא למצע בין גלגל כוכבי השבת לגלגל החלק:
ואמנם יתבאר מציאותו, וזה כי גלגל המזלות הוא עבה מאוד בתכלית, בערך אל גלגל ערבות, כי הוא מכוכב בחוזק, עד שאם שוער שימצא בו כוכב מה עוד זולתי, אשר בו יכבד ויתעבה כל כך, עד שיעדיף חומרו על מניעו, עד שלא יתנועע כלל, כמו שנבאר בע״ה. וגלגל ערבות הוא ספירי וזך ודק במוחלט, עד שיסופק אם הוא גשם אם לא. ומצד זכותו הנפלא הוא כמראה אבן ספיר, ונקרא: ׳שמי השמים׳ ו׳שמי ההצלחה׳ ו׳כסא הכבוד׳, כי הוא כסא כבודו ית׳. וגלגל המזלות וגלגל ערבות כאילו הם שני מקבילים, ולא יעלה הענין ממקביל למקביל, אשר הם כשני הפכים, בלי מצוע ביניהם, אחר שימצא ממוצע בין העניינים המקבילים, אשר הגלגלים ההם הם מתוארים בענינים הם. וזה הגלגל אשר הוא נקרא רקיע, הוא ממוצע בעניינו בין ענין גלגל המזלות בעביו, ובין ענין גלגל ערבות בספיריותו וזכותו ודקותו המוחלט.Footnote 88
העולה מדברים אלו הוא שרמב״י מייחס ליחזקאל דעה לפיה הגלגל בעל התכונות של הגלגל התשיעי, הוא למעשה הגלגל העשירי, הוא כסא הכבוד, ואילו הגלגל התשיעי, שהוא ׳כעין הקרח׳ אינו חלק לגמרי. הגלגל העשירי, הוא גלגל ערבות, עליו ׳רוכב האל׳ הוא הוא גלגל ערבות והוא המקור לכל ההשפעה של העולם האלוהי על העולם כולו:
ואשר הוא כמראה אבן ספיר, הוא ׳שמי ההצלחה׳, כי מאתו כל כחות העולם הגשמי בכללו, שמימיי ושפל כלו, והוא שמי השמים, כי הוא מקיף הכל הגשמי. ולזה הם השמים הראשונים, והוא ערבות, כי השכינה היא שם, [ובסבתה]Footnote 89 הסדור הגשמי והנפשי הכללי, אשר התחלתו במזרח וסופו במערב. ולזה השכינה היא במערב. ונקרא כסא, כי שם אוה ה׳ יתברך למושב (עפ״י תה׳ קלב:יג). ולכן נקרא: ׳כסא כבודו׳ ונקרא: ׳השמים׳, כי הם האמיתיים, והככבים נקראים: ׳שחקים׳. וערבות לפי דעת יחזקאל הוא בלתי מתנועע כלל, ובלתי בעל תכלית בצדו הגבנוני. ולזה נסתפק יחזקאל לעולם [במציאותו],Footnote 90 והליץ עליו בלשון דמות בכל ספוריו.Footnote 91
לפי רמב״י יחזקאל אמנם הסתפק במציאות גלגל ערבות, אך לא בגלגל ערבות כגלגל תשיעי, אלא בגלגל ערבות כגלגל עשירי! הרקיע האחרון, בין אם הוא רקיע תשיעי ובין אם הוא רקיע עשירי הוא רקיע זך, ללא כוכב, הוא הוא גלגל ערבות, הוא אינו מתנועע כלל, והוא מקור ההשפעה של העולם! רמב״י מייחס ליחזקאל עמדה סכולסטית מובהקת, אך סביר שהיא מעידה על נבכי ליבו של רמב״י עצמו יותר מאשר על ניסיון פרשני אמיתי.
הנה אפוא התגלתה דעתו האזוטרית של רמב״י עצמו: הוא סבר שהגלגל התשיעי הינו לא רק גלגל חלק אלא גלגל שאינו גופני מוחלט. ככזה הוא הסתפק האם לגלגל זה יש את התכונות שהסכולסטיקה הנוצרית ייחסה לשמי האלוהות, קרי האם זהו גלגל לא גשמי במוחלט, האם הוא מאיר כולו והוא ׳כוכב כולו׳, או שמא דווקא חלק כולו, והאם אכן אינו מתנועע. כך או כך, זהו כסא הכבוד ומשם האל משפיע את טובו כל העולם.Footnote 92
סיכום ומסקנות
בתולדות הפילוסופיה היהודית נתקבלה על הרוב דעתו של הרמב״ם לפיה קיימים תשעה גלגלים. מלבד העובדה שהגלגל התשיעי מרוקן מכוכבים, אין הבדל איכותי בינו לבין שאר הגלגלים לפי הפילוסופים השונים, ומציאותו מוסברת לאור שיקולים אסטרונומיים. כגלגל האחרון הוא כסא הכבוד אך אין עובדה זו מעניקה לו תכונות מיוחדות. למרות שהראב״ע סבר ככל הנראה שקיים גם גלגל עשירי והוא, וכנראה אף התשיעי, אינם גלגלים גופניים כלל, דעה זו כמעט ולא נזכרה בתולדות הפילוסופיה היהודית, ולא יוחסה לה חשיבות כלשהי.
בסכולסטיקה הנוצרית מציאותם של גלגל תשיעי ואף עשירי שהם בלתי נראים רווחה מאוד, ועוד יותר רווחה העמדה שמעל לכל הגלגלים הללו קיים גלגל נוסף שהוא כולו אור, הוא אינו מתנועע כלל והוא משכנה של האלוהות. רמב״י מתייחס באהדה רבה לתיאוריה סכולסטית זו, הוא מייחס אותה ליחזקאל ואף לראב״ע. על אף שהוא כנראה בסופו של דבר סבר שקיימים תשעה גלגלים בלבד, הוא ייחס לגלגל התשיעי חלק ואולי אף את כל התכונות של שמי האלוהות שבסכולסטיקה הנוצרית.
אצל הסכולסטיקנים הדיון בגלגל העשירי, הגלגל שאינו נע, הוא דיון שבעיקרו נובע משיקולים תיאולוגיים הנוגעים לשאלת קיומן של ישויות אלוהיות כדוגמת המלאכים, ושאלת מקום משכנם. שאלת קיומו של רקיע רוחני היווה חלק מהדיונים של התיאולוגיה הנוצרית הקדומה שבאו לידי ביטוי, בין היתר, בסוגה של ההקסאמרון (hexaemeron). הסכולסטיקנים של ימי הביניים קיבלו אפוא כמסורת נוצרית מובהקת את קיומם של שמים ׳רוחניים׳, שהם משכנה של האלוהות והמלאכים, ומסורת זו השתלבה בדיוניהם על מספר הגלגלים הקיימים.
הסכולסטיקנים של ימי הביניים זיהו את המלאכים, בדומה למסורת הערבית-יהודית, כשכלים נבדלים, המניעים את הגלגלים. ככאלו הם ישויות לא חומריות. עם זאת, חלקם טענו שיש מלאכים נוספים על השכלים הנבדלים, ולא פעם הם אף דנו בשאלה האם, על אף שהמלאכים אינם חומריים, הם תופסים מקום, ובאיזה אופן הם פועלים בגלגלים.Footnote 93 משמעה של הטענה בדבר גלגל עשירי היא שלמלאכים יש מעמד ביניים בין האלוהות הכל יכולה, לבין הגלגלים שיש להם חומר זך, שקוף ומאיר, והמלאכים כביכול שוכנים בגלגל זה.
בסיפור הבריאה אין כל תיאור בריאה של עצמים רוחניים ומלאכים. טבעי הוא אפוא שבבריאת השמים ביום השני יהיה אפשר למצוא רמז לבריאת העצמים הרוחניים, הן בשל העובדה שהמלאכים, על פי המסורת הנוצרית, שוכנים בשמים, והן בשל העובדה שתיאור בריאתם קודם לתיאור בריאת הטבע, כלומר ליום השני של הבריאה. לפיכך תיאורי המקרא של השמים ובפרט של שמי השמים, נקשרו בקלות לעמדה הנוצרית על תפקידם וכוחם של המלאכים ככוחות ממצעים בין האל לשמים.
מבחינה זו אפשר לראות שאצל הראב״ע, כמו אצל רשב״ג בכתר מלכות, שאלת הגלגל העשירי נובעת מעמדה דומה לזו של הסכולסטיקנים: שאלת מהותם של המלאכים כמתווכים בין האל לגלגלים. לכך נוסף אצלם רעיון ההאצלה, המעיד על רוחניות פוחתת והולכת במדרג הקוסמי מן האל, דרך המלאכים, ומהם לגלגל העשירי/ תשעי שאינו גוף, וממנו לשאר הגלגלים וכלה בעולם ארבע היסודות, שאף הוא מסודר מן השקוף והזך (האש) לעכור ולגס (הארץ).
רמב״י, שרעיון ההאצלה והמדרג היורד ופוחת הוא רעיון מרכזי בהגותו התיאולוגית, הושפע אפוא ואימץ את העמדה הסכולסטית לפיה קיים גלגל שהוא כולו אור, הוא אינו מתנועע כלל והוא משכנה של האלוהות. לדעה זו הוא מצא עיגון בפרשנות של ראב״ע למקרא. האימוץ של גלגל בעל מאפיינים נוצריים וקשירתו עם פרשנות הראב״ע אפשר לו לקבל את המשמעות התיאולוגית של גלגל זה: העולם הוא מדרג הולך ופוחת ברוחניותו, והמלאכים שוכנים בגלגל העשירי, שהוא אינסופי וכול אור, והוא המהווה גשר בין האלוהות לעולם החומר.
